בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאמץ להצלת חולות סמר, רגע לפני הגעת הדחפורים

בשבועות הקרובים אמורה להתחיל הכרייה בדיונה הנדירה בערבה. החוקרים, שהפכו על כורחם לאקטיביסטים, מתחילים להיפרד מחיות הבר

140תגובות

באישון לילה, כשתושבי דרום הערבה נמים את שנתם, יוצאת יעל אולק אל דיונת החולות של סמר, הסמוכה ליישובים. מצוידת בפנס ומכשיר מיוחד לשקילת חיות בר, היא סורקת את הדיונה עד הזריחה ופוגשת קיפודים, צבועים, זאבים ואת ישימונית תמנע, שממית יפהפייה שאותה היא חוקרת. לו היה זה תלוי בה, היא היתה רוצה לעשות זאת עוד פעמים רבות, אבל בשבועות הקרובים יתחילו דחפורים ומשאיות בכריית החולות לטובת תעשיית הבנייה.

אחרי מאבק עיקש וממושך נגד כריית חולות סמר, שמנהל ארגון "סביבה בריאה בערבה" (סבב"ע), אותו הקימו תושבי האזור - מתקרב רגע ההכרעה. המאמצים לעצור את כריית החול נכשלו, והקבלן שזכה במכרז לניצול החול מטעם מינהל מקרקעי ישראל יחפור בשלב ראשון כחצי דונם מהשטח. לא עזרו גם ניסיונות למצוא חלופות, ובהן שימוש בערימות הענק של החומר שנותר לאחר הכרייה באזור תמנע הסמוך, או ניצול חול שנותר בעומק הקרקע בשטחים שכבר נכרו בסמר.

יש פעילים בערבה שחושבים על דרכי מאבק נוספות כמו התייצבות מול הדחפורים. "יש כאן אנשים שמוכנים לעצור את העבודות ולהיעצר", ציין אחד מהם. תושבי אילת ואנשי סבב"ע מתכוונים לכנס בעוד שבועיים וחצי עצרת מחאה גדולה באזור החולות.

בחזית המאבק להצלת הדיונה נמצאים המדענים החוקרים אותה כמו אולק ומנחה המחקר שלה, ד"ר אורי שיינס מאוניברסיטת חיפה-קמפוס אורנים. הם מצאו עצמם הופכים, על כורחם, לאקטיביסטים, לאחר שהבינו שפנינת הטבע העשירה באין ספור חיות בר, עומדת להיפגע קשות בגלל צורכי הבנייה באזור.

"הדיונה הזאת כבר נכרתה בעבר לטובת בנייה וחלקה נוצל לעיבוד חקלאי", מספר שיינס. "כל מה שנותר ממנה כיום הוא שטח של 2.5 קילומטרים רבועים. רק חלק ממנו הוגדר כשמורה, ובחלק אחר יכרו עכשיו את החול". שיינס מציין שכל הפעולות שנעשו בעבר לשיקום הנזק בשטחים שנכרו התבררו ככישלון. הוא מצביע על שטח בצפון הדיונה שנראה שומם לחלוטין. "אין כאן צמחים שיעצרו את תנועת החול ויביאו להצטברותו ולכן אין גם חיות בר".

"אנחנו פשוט לא יודעים אם חיות הבר יוכלו לשרוד לאחר כל הנזק המצטבר הזה לדיונה", אומרת אולק תוך כדי סיור לילי במקום. "מה שברור הוא, שהיו פה מינים נדירים כמו חתולי חולות ואחרי פעולות הכרייה הקודמות, הם כבר לא נראים בשטח".

אולק אומרת שדיונת סמר היא המקום שבו היא מרגישה בבית. נראה שגם חיות הבר התרגלו אליה, ולעתים קרובות מגיע צבוע צעיר המלווה אותה מקרוב בסיוריה בדיונה. "אני מחוברת רגשית למקום הזה", היא אומרת. "התאהבתי בישימונית מהרגע הראשון שראיתי אותה, ובעיני היא כמו דוגמנית יפהפייה".

במאבק לשימור המקום היו מי שניסו להבליט את הערך הכלכלי, בדמות הכנסות מתיירות, שיש לשימור דיונת סמר - אבל אולק אומרת שאי אפשר לתמחר את ערכם של היצורים הנמצאים בדיונה. "הולכים להרוס לחיות הבר שיש כאן את ביתן, ואין להן מקום אחר. אין להן דירה אחרת שהן יכולות לשכור. הן היו כאן הרבה לפנינו ויש להן זכות להתקיים".

לדברי שיינס, המחקרים שנעשו בסמר הראו שמדובר בדיונה יחודית מבחינת הרכב המינים של חיות בר. "זו דיונה שבנויה במידה רבה על צמח הנקרא פרקרק פרסי. החול שמגיע מכיוון נחלי הערבה מצטבר מסביב לשורשיו וכך נוצרים מקומות שבהם חיות בר מוצאות מחסה וחופרים מחילות". שיינס מצביע על שפע העקבות הנראים בחול ומעידים שבמקום חלפו לא מכבר צבאים, ארנבות ועוד שפע רב של מכרסמים זוחלים. בין השאר בולטים עקבותיו של העכן הגדול, נחש ארסי בסכנת הכחדה הקיים רק בישראל ובמדבריות הסמוכות לה.

אחת מפעולות ההצלה שרשות הטבע והגנים אמורה לעשות לפני שהקבלן עולה על הקרקע היא לאסוף חיות בר מהשטח המיועד ולהעבירן לאתרי טבע אחרים. בפגישה של פעילי סבב"ע ציינה אולק שרוב חיות בר שיפונו, יישלחו לתצוגה בגני חיות ופינות חי או יועברו לצורכי מחקר. "אלו שישוחררו לשטח אחר לא ישרדו יותר משבוע בתחרות עם חיות בר אחרות", היא ציינה. מנהל מחוז אילת ברשות הטבע והגנים, דורון ניסים, מסכים עם הערכה זו. "אנחנו מפנים את חיות הבר יותר כצעד שהוא בעל חשיבות מוסרית", הוא הוסיף.

האם יש סיכוי לחולות סמר? חוו דעתכם בפייסבוק שלנו

ניסים אומר שרשות הטבע והגנים הגישה באחרונה לוועדה לתכנון ובנייה של האזור, תוכנית להכרזת שטחי החול המיועדים לכרייה כשמורת טבע. ההצעה אמורה ליצור עוד אתגר שאתו אמור מינהל מקרקעי ישראל להתמודד, מכיוון שאישורה יסכל כריית חול. אבל במינהל ציינו השבוע שהם מחויבים לכבד מכרזים שנקבע להם זוכה. על פי המינהל, למדינה כבר נגרמו נזקים מהעיכובים שגרמו גופים ירוקים במאבקם.

"הבדיקות של החלופות בעומק הקרקע נעשות בשטחים שעדיין אינם זמינים מבחינת הליכי התכנון לכרייה", טוען המינהל בתגובתו. "על פי סקרים שנערכו עד עתה בשטחים אלו בשיתוף משרד התשתיות הלאומיות, התוצאות לא מעודדות ונראה שבעתיד לא ניתן יהיה להשתמש בשטחים אלו כמקור לחול. נפעל על פי המלצות הבדיקות כשאלו יושלמו סופית", הוסיפו.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר אתמול כי הוא מתכוון ליזום פגישה עם ראש המינהל החדש, בנצי ליברמן, בניסיון לשכנע אותו להקפיע את הכרייה ולהמשיך לבדוק חלופות.

הפעילים למען הדיונה משוכנעים שניתן לבצע בדיקות מקיפות נוספות ולמצוא חלופות אחרות לדיונה. הם חוששים שמינהל מקרקעי ישראל מעוניין לשמור על מעמדו ולא להגיע למצב שבו פעילי סביבה מאלצים אותו לשנות את החלטתו. "זה מצב מוזר", ציין אחד הפעילים, "הרי החול הזה לא שייך למינהל אלא לכולנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו