בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרופ' דן שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל בכימיה

עבודתו של הפרופ' הישראלי בן ה-70 בישרה מהפכה בתחום חקר הגבישים, כאשר זיהה לראשונה מבנה בעל מחזוריות מורכבת שעמיתיו סברו כי כלל לא יכול להתקיים

132תגובות

פרופסור דן (דני) שכטמן, חוקר ישראלי מהטכניון, הוכרז בצהריים (רביעי)  כחתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011. שכטמן, בן 70, זכה בפרס הודות למחקרו שבישר על מהפכה בתחום הקריסטלוגרפיה - חקר הגבישים - בתחילת שנות ה-80.

ב-1982 גילה שכטמן לראשונה גבישים קוואזי-מחזוריים, שקיומם סותר חוקי יסוד של תחום המחקר. במארס השנה פרסם מוסף "הארץ" כתבה נרחבת המתארת את פריצת הדרך המדעית של פרופ' שכטמן ואת ניסיונותיו לשכנע את הקהילייה המדעית בנכונות ממצאיו.

עד מחקרו פורץ הדרך של פרופסור שכטמן, הענף המדעי שבא לעולם ב-1912 נשען על שתי אמונות יסוד בלתי ניתנות לערעור: במוצקים גבישיים כמו מתכות, סלעים או חומרים קרמיים - האטומים מסודרים בצורה מחזורית. אותה צורה חוזרת על עצמה שוב ושוב בכל מקום בגביש, כאילו היה מדובר במשבצת בלוח שחמט, או משושה בחלת דבש.

אי-אף-פי

המחזוריות הכתיבה תכונה חשובה נוספת: גבישים מורכבים מ"אריחים" שיש להם סימטריה סיבובית. משמעות הדבר היא שאפשר לקחת את הצורה הבסיסית שמרכיבה את הגביש, לסובב אותה, והיא תיראה בדיוק אותו דבר. את המשבצת של לוח השחמט אפשר לסובב ארבע פעמים, כל פעם רבע סיבוב, והיא תיראה אותו דבר. את המשושה של חלת הדבש אפשר לסובב שש פעמים.

אולם מחקרו של שכטמן  סתר את שני החוקים: עשר הנקודות שהופיעו כשהתבונן דרך מיקרוסקופ בתבנית הנקודות שיצרה סגסוגת האלומיניום והמנגן שהכין במעבדתו, העידו על קיומה של סימטריה מחומשת; והמסקנה המיידית היתה שמבנה הגביש שלפניו אינו מחזורי. שכטמן גילה עולם חדש, של גבישים מוצקים שהסדר הידוע לא ניכר בהם. "באותו היום חילחלה ההבנה שזה משהו חדש, אבל לא ידעתי מה זה עדיין", סיפר ל"הארץ" במארס.

מיכל חלבין

תגליתו של החוקר הישראלי שנתקלה בתחילה בגיחוך בקרב הקהילה המדעית אומתה וזיכתה אותו בין השאר בפרס רוטשילד להנדסה ב-1990, פרס ישראל בפיזיקה ב-1998, פרס וולף בפיזיקה ב-1999 ופרס א.מ.ת בכימיה ב-2002.

"אמרתי לכל מי שהיה מוכן להקשיב, שיש לי חומר עם סימטריה מחומשת, ואנשים התחילו לצחוק עלי", סיפר שכטמן על התגובות הצוננות שקיבל ועיכבו את פרסום מאמרו בנושא עד 1984. פרסום המאמר הוביל למהומה גדולה בקהילה המדעית אולם למרות ההצלחה בשחזור הניסוי במעבדות שונות, רק בודדים קיבלו את הטענה שאכן נתגלתה סימטריה מחומשת. בכירי המדענים התנגדו למסקנות של שכטמן כאשר מעל כולם בלט ליינוס פולינג האמריקאי, שזכה פעמיים בפרס נובל. עם מותו של פולינג, בתחילת שנות ה-90, ההתנגדות לשכטמן נגוזה לחלוטין.

פרופסור שכטמן הוא הישראלי העשירי שזוכה בפרס היוקרתי. הזוכה הקודמת, פרופסור עדה יונת ממכון ויצמן זכתה גם היא בפרס נובל בכימיה של מחקריה בנושא מבנה הריבוזום, החלק בתא שאחראי על ייצור החלבונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו