בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הירוקים מזהירים: יישוב חולות מערב הנגב פוגע באקולוגיה

קצב התפשטות השטחים החקלאיים באזור ניצנה הואץ לאחרונה. הפיתוח עוקר את עולם הצומח והחי ומעודד פלישת מינים זרים

32תגובות

אזור חולות מערב הנגב הנמצא באזור הגבול עם מצרים סמוך לניצנה, נחשב לשני בחשיבותו האקולוגית בישראל אחרי החרמון. אולם, בשנים האחרונות גבר החשש של מדענים וארגונים סביבתיים שהאזור, שהוא בעל עושר ייחודי של מיני צומח וחי, הופך לארץ של אספלט שבו מתרבים דווקא יישובים חדשים - ושטחים שמשנים את ייעודם לחקלאיים. מחקר חדש שפורסם בחודש שעבר אף קובע שקצב התפשטות השטחים החקלאיים באזור הואץ במידה ניכרת, ועשוי לפגוע קשות במערכת האקולוגית של האזור.

מכון דמותה של ארץ (דש"א) - הפועל במסגרת החברה להגנת הטבע - ורשות הטבע והגנים השלימו מחקר שבדק השכרת קרקע לחקלאים באזור חולות מערב הנגב, ששטחו הכולל יותר ממיליון דונם. על פי הנוהל, ועדת השכרות מיוחדת הפועלת במסגרת מינהל מקרקעי ישראל משכירה לחקלאים שטחים המיועדים בעיקר לגידול תפוחי אדמה, לטווח קצר.

על פי המחקר, שלו היה שותף גם ד"ר ארנון בן ישראל מאוניברסיטת בן גוריון, קצב השכרת שטחי החקלאות בחולות גדל פי ארבעה בעשור הנוכחי לעומת העשור הקודם, והגיע ל-36 אלף דונם - יותר ממחצית משטחה של תל אביב. התהליך שהחל כבר לפני עשרות שנים הואץ בשנים האחרונות, בגלל כניסתם לשוק של תאגידים חקלאיים המעוניינים בגידולים בהיקף נרחב, וכן בשל הקמת יישובים חקלאיים חדשים באזור.

בחלק מהמקרים השטחים שהושכרו היו טבעיים ולא עובדו בעבר. "כדי לקחת שטח טבעי ולהסב אותו לחקלאי מיישרים את גבעות החול ועוקרים את צמחי הבר", מציין דותן רותם, אקולוג השטחים הפתוחים ברשות הטבע והגנים. לכך מתלווים מפגעי אשפה שמקורה בחקלאות, פעילות עובדים זרים מתאילנד הצדים חיות בר, וזיהום שמקורו בחומרי הדברה ודישון. "אחרי העיבוד צריך לחטא את השטח אבל זה מאוד יקר", מציין רותם, "לכן יש מקרים שבהם מעדיפים לנטוש את השטח, אבל הוא כבר פגוע קשות".

אף כי מדובר לכאורה באחוז קטן מכלל השטח, לפיתוח החקלאי יש השלכות נרחבות על כל האזור. שטחי החקלאות משנים את כל עולם הצומח והחי ומעודדים חדירת מינים זרים הדוחקים את עולם החי המקומי. על פי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, אזור חולות הנגב הוא בעל עושר ייחודי של מיני צומח וחי. נמצאים בו שליש מכל מיני היונקים בישראל וקרוב למחצית מכל מיני הזוחלים, וחלקם קיימים רק באזור זה. כמו כן התגלו בו בשנים האחרונות מיני חרקים שהם חדשים למדע.

תצלום: אליהו הרשקוביץ

"האזור נראה לכאורה לרבים כמו ארגז חול יפה", ציין ד"ר ירון זיו מאוניברסיטת בן גוריון בחוות דעת שכתב באחרונה על האזור. "בפועל הוא נפגע מאוד ואיבד את חיוניותו בשטחים רבים שבהם יש בסיסי צבא ואימונים, יישובים חקלאיים ושדות". בנוסף לחקלאות, יש תוכניות פיתוח נוספות המכרסמות בשטחי החולות. באחרונה הוקמו שני יישובים - נווה בני נצרים ונווה - המיועדים למפוני גוש קטיף. בעומק החולות מתוכננת סלילת תוואי חדש של כביש 10, שעובר כיום ליד גבול מצרים.

גורמים במינהל מקרקעי ישראל מכחישים מכל וכל את ממצאי המחקר החדש. לטענתם, שטחי החקלאות גדלו בהיקף הרבה יותר קטן, ובעיקר בשולי אזור החולות. במינהל טוענים שוועדת ההשכרות היא הגורם שמצליח לאזן בין עמדת גופים ירוקים ובין רצון החקלאים להגדיל את שטח העיבוד.

"המחקר המדובר מתבסס על מקרה בודד באזור חלוצה ויש בעיה להשליך ממנו על כל האזור", נטען בתגובת משרד החקלאות שנציגיו חברים בוועדת ההשכרות. "בוועדה יש משקיף מטעם רשות הטבע והגנים ודעתו נשמעת ונלקחת בחשבון ונדיר שתתקבל החלטה בניגוד לדעתו. היישובים השונים באזור קיבלו קרקעות בשולי השטח המדובר ובצמוד לשטחים מעובדים ויישובים, כך שהפגיעה בטבע היא מזערית".

לדברי חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול, שרבים מיישוביה סמוכים לאזור החולות, החקלאות לא מסכנת את דיונות החול. "אנחנו לא מפתחים חקלאות על דיונות ורוצים לשמור עליהן", הוא ציין. "צריך לזכור גם שחלק מהחקלאות ביישובים החדשים באזור הוא אורגני. הסיכון העיקרי באזור הוא דווקא ממה שהצבא מתכנן לעשות בגבול. הוא מקים חומה שתחסום לגמרי תנועת חיות בר. אני חושב שהירוקים טועים, ובמלחמות האלה הם לא ישיגו כלום".

אולם עורכי המחקר טוענים, שאחת הסיבות לאבדן שטחי החולות לטובת חקלאות הוא שוועדת ההשכרות עובדת בלחץ כבד, וללא יכולת לבחון באופן מקצועי ומעמיק את ההשפעות הסביבתיות. המחקר מציע לקבוע נוהלי עבודה בוועדה - הכוללים הצגת מידע אקולוגי מקיף - וכן ליצור מסלול נפרד לאישור עיבוד חקלאי של שטחים טבעיים שהם רגישים יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו