בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הירוקים בבריטניה טרפדו ניסוי לשינוי האקלים

מדענים בריטים פיתחו תוכנית שנויה במחלוקת לקירור כדור-הארץ באמצעות ריסוס חלקיקי תחמוצת גופרית באטמוספרה שיחסמו חלק מאור השמש. החודש הם היו אמורים לבחון לראשונה את הטכנולוגיה עם מים במקום תחמוצות גופרית, אך הניסוי בוטל בלחץ ארגוני סביבה

29תגובות

טכנולוגיה שנויה במחלוקת לקירור כדור הארץ היתה אמורה להיבחן החודש לראשונה בבריטניה, אך לחץ של ארגונים סביבתיים הביא לביטול הניסוי.

קבוצה של חוקרים בריטים תיכננה לבדוק טכנולוגיה להפצת חלקיקי תחמוצת גופרית בגובה של 15-20 קילומטר באמצעות בלוני הליום ענקיים, כשהחלקיקים האלה אמורים להחזיר חלק מאור השמש ולא לאפשר לקרינה להגיע לפני השטח של כדור הארץ. בניסוי שהיה אמור להתבצע החודש, החוקרים תיכננו להגביל את עצמם לבחינת היתכנות בלבד, ולהפריח לגובה של קילומטר מעל פני הקרקע בלון הליום קטן עם צינור שמרסס מים ממאגר קרקעי שאליו הוא מחובר.

המדענים נטלו את השראתם לפרויקט מהתפרצויות הר געש עוצמתיות, המפיצות באטמוספרה כמות אדירה של מגמה, מתכות, מינרלים ואבק שיוצרים אובך המשפיע כך על האקלים. "אחרי התפרצות הר הגעש פינטובו בפיליפינים ב-1991 היתה שנה קרה במיוחד, מרובת שלגים", אומר מומחה האקלים פרופ' דני רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. "המטרה היא לחקות את התהליך הטבעי הזה באופן מלאכותי ולהזרים לסטרטוספרה תחמוצות גופרית באמצעות צינור שמחובר למאגר בקרקע".

הטכניקה הזו לא נוסתה מעולם. היא חלק מסל של רעיונות שנויים במחלוקת לשינוי אקלים, הנבחנים על ידי מדענים במסגרת תחום מחקר חדש הידוע כגיאו-הנדסה (Geoengineering), או הנדוס אקלים.

המדענים שמעורבים בפרויקט, הידוע כ-Stratospheric Particle Injection for Climate Engineering) SPICE), הבהירו שהניסוי הראשוני מהווה בחינת היתכנות שלא תשפיע על האקלים ולא תהווה כל סיכון סביבתי. הפרויקט אמור לעלות 1.6 מיליון ליש"ט והוא ממומן על ידי בריטניה.

אלא שבימים האחרונים נדחה הפרויקט בחצי שנה, בהחלטת מועצת המחקר להנדסה ולמדעים הפיזיקליים, בין הגופים המממנים את הניסוי. ההחלטה באה בעקבות ביקורת של ארגונים סביבתיים, שטענו שלטכנולוגיה המוצעת ישנן סכנות סביבתיות רבות.

ראש צוות המחקר של SPICE, ד"ר מאט ווטסון מאוניברסיטת בריסטול, אמר לבי-בי-סי שהוא ועמיתיו מבינים את החלטת המועצה, בהתחשב ב"הקשר החברתי". עם זאת הוא הוסיף כי בניסוי מעורבים "דסקית לחץ, צינור ארוך וכמות מים שיכולה למלא שתי אמבטיות, אז אי אפשר לחשוב על ניסוי פחות מזיק מזה".

פרופ' דני רוזנפלד טוען כי הביקורת באה משני כיוונים. "יש חשש שזה יהווה תחליף בלתי ראוי להקטנת התלות בדלקים המאובנים והקטנת פליטת גזי החממה, ויגרום לחוסר מוטיבציה לעבור לאנרגיה נקייה. זה גם יגרום להמשך תלות גוברת והולכת עם הזמן בקירור המלאכותי הזה", הוא אומר.

חשש נוסף הוא מתוצאות לוואי הגרועות מן הבעיה שאותה הקירור אמור לפתור. תחמוצות גופרית עשויות לגרום לגשם חומצי, שעלול להוביל לפגיעה במקורות מים וביערות. נוסף על כך, רוזנפלד טוען שהקטנת עוצמת קרינת השמש תקטין את ההתחממות של היבשה בקיץ ואיתה יקטנו עוצמת המונסון וכמות הגשמים המתלווים אליו, בעוד שחלקים גדולים מאוכלוסיית העולם בדרום-מזרח אסיה ובאפריקה תלויים בגשם הזה למחייתם.

ובכל זאת, פרופ' רוזנפלד תומך בקיום הניסוי: "למרבה הצער אין כל התקדמות בשימוש באנרגיה נקייה. יתרה מזאת, עם גילוי מרבצי גז ונפט נוספים, גדלו במידה ניכרת עתודות הדלקים המאובנים הזמינים. זאת, בצירוף המצב הכלכלי הקשה בעולם, גורמים לכך שהמעבר לאנרגיה נקייה וצמצום פליטת גזי החממה אינו נראה באופק. התוצאה היא המשך ההתחממות העולמית, המסת הקרחונים ועליית פני הים. בשלב כלשהו, כאשר הנזקים יהפכו לברורים ומאיימים באופן ממשי, יהיה כבר מאוחר מכדי למנוע אותם באמצעות צמצום הפליטות, מכיוון שגזי החממה שפלטנו עד לזמן זה הצטברו ויישארו באטמוספרה למשך מאות שנים רבות".

אי–פי

לדברי רוזנפלד, "בשלב זה יהיה ברור שעלינו לקרר את האטמוספרה באופן מיידי על מנת למנוע את הצטברות הנזקים, עד שננקה את האטמוספרה מגזי החממה העודפים. על מנת לעשות זאת באופן אחראי, עלינו לפתח את הידע כיום, ולכן אני תומך בביצוע הפעולות לפיתוח הידע, אבל לא ליישום בשטח במקום ביצוע הפעולות הנחוצות לניקוי גזי החממה".

כך או אחרת, ברור לכל שהטכנולוגיה הזו אינה פתרון לטווח ארוך. אחרי כשנה, כשני שלישים מהחומרים המוחדרים לסטרטוספרה שוקעים ויש צורך במאמץ מתמשך לריסוס החומרים. אם הפעילות הזאת מופסקת מסיבה זו או אחרת בשלב מסוים, הנזק הסביבתי מוגבר. "לאורך הזמן גזי החממה הולכים ומצטברים ואז מתרחשת כל ההתחממות שנמנעת בשיטה הזה בבת אחת, וזה הרבה יותר קטסטרופלי", מסביר רוזנפלד.

תחום הגיאו-הנדסה כולל הצעות שונות ולעתים גם די משונות, גם פחות מסוכנות מזו הנבחנת על ידי הבריטים כעת, כמו הע לאת מראות ענק למסלול הקפה סביב כדור הארץ כדי שאלו יחזירו את קרינת אור השמש, וצביעת גגות הבתים והבניינים בלבן, כדי ליצור את אותה התופעה של החזרת אור.

אך רוזנפלד משוכנע שהטכנולוגיות הללו אינן יכולות להוות פתרון מרכזי לבעיית האקלים: "אם נגיע למצב חירום אקלימי מוטב שנדע מה לעשות, כדי שהפציינט לא ימות מחום לפני שנטל אנטיביוטיקה. לכן צריך להשקיע במחקר באופן אחראי מבלי להוריד את העול המוסרי מעל מקבלי החלטות עולמיים, בכל הנוגע להורדת כמות פליטת גזי החממה. אבל ככל שאנו מסתירים את הסימפטומים, הבעיה הולכת ומעמיקה, עד שנגיע למשבר נוראי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו