בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי 30 שנה, סוכנות החלל רוצה לפרוש כנפיים

לקראת סיום תפקידו, קורא המנכ"ל היוצא צבי קפלן להזרים משאבים לתחום מחקר שבו ישראל נמצאת מאחור, ומתריע: אנחנו מפספסים שוק ששווה מיליארדים

7תגובות

בקומה השלישית של בניין משרדים ברחוב המלאכה במזרח תל אביב, בסוף מסדרון קצר, ניצבת דלת צדדית עם שלט קטן: "סוכנות החלל הישראלית". כאן, בארבעה וחצי חדרי הסוכנות הצנועים, מתארחים ראשי סוכנויות החלל המובילות בעולם כשהם מגיעים לביקור בישראל. כעת מסתובב בין החדרים מנכ"ל הסוכנות היוצא, צבי קפלן, ואורז את חפציו אחרי שבע שנים בתפקיד.

לסוכנות החלל הישראלית לא דרוש משרד גדול יותר. מלבד קפלן, הסוכנות מעסיקה עוד ארבעה אנשים בתקן מלא: היו"ר, פרופ' יצחק בן-ישראל, מזכירה ושני יועצים. שאר השירותים הנדרשים לסוכנות מתקבלים ממשרד המדע והטכנולוגיה המתקצב אותה. לדברי קפלן, ישראל היא המדינה היחידה בעולם עם סוכנות חלל שאין לה כמעט תקציב משל עצמה. הדבר מתבטא, כמובן, גם בהישגים של הסוכנות.

כאשר קפלן נשאל מהם לדעתו הפרויקטים הגדולים של הסוכנות בכמעט 30 שנות קיומה, הוא מונה: פיתוח מערכת הנעה על ידי רפא"ל עבור הלוויין ההולנדי "סלושסאט", טלסקופ החלל "טאווקס" (שלא יצא לפועל), הלוויין הישראלי-צרפתי "ונוס" (שפיתוחו מתעכב), שיתוף פעולה בפרויקט לווייני עם איטליה (שנמצא בשלבי תכנון ראשוניים), טיסת הבכורה של אסטרונאוט ישראלי במעבורת קולומביה (תולדה של הסכם בין שמעון פרס לנשיא ארה"ב ביל קלינטון ב-1995, לפי אתר משרד המדע) וכנס החלל השנתי ע"ש אילן רמון (יוזמה משותפת של מכון פישר, סוכנות החלל, משרד המדע וקרן רמון).

כיסוי לפעילות בטחונית

ההתחלה הייתה שונה בתכלית. סוכנות החלל הישראלית הוקמה בראשית שנות ה-80 על ידי שר המדע דאז, יובל נאמן, בשם מעורר ההשראה "הסוכנות הישראלית לניצול החלל". קפלן מספר שראשי התיבות סל"ה נותרו גם לאחר שהשם שונה לסוכנות החלל הישראלית, כיוון שנאמן לא התלהב מראשי התיבות סח"י.

תוכנית החלל הישראלית הוקמה בראש ובראשונה מסיבות ביטחוניות. הסכם השלום עם מצרים הגביל את יכולות איסוף המודיעין של ישראל והוביל אותה להקמת מערך של לווייני ריגול. אבי הר-אבן, מי שהיה ראש סוכנות החלל במשך עשר שנים עד כניסתו של קפלן לתפקיד, סיפר ל"הארץ" שהסוכנות שימשה ככל הנראה לפעילות תעשיית החלל הביטחונית.

"מאחר שכל נושא החלל היה מאוד לא פומבי, בלשון המעטה, הסוכנות היתה הגוף היחידי שיכול היה לדבר ולהופיע בכל מיני פורומים בעולם ולשוחח בנושא החלל. כשאתה בא למוסד מסוים ומתחיל להתעניין בחלל - שואלים אותך למה. כשיש לך סוכנות חלל זה שונה. אם מדענים שלנו רצו להופיע, לשאול ולדבר, הם יכלו לעשות את זה בשם הסוכנות, וזה אפשר גם לתעשייה הביטחונית לשאול שאלות בתחום".

עד היום מובילות התעשיות הביטחוניות את תחום החלל בישראל. כמחצית מהלוויינים הישראלים בחלל הם לווייני תצפית צבאיים. הר-אבן וקפלן אומרים כי במהלך כהונתם החלו בהפרדת התחום הביטחוני מהפעילות האזרחית של הסוכנות. "הרבה מדינות לא ירצו לעבוד איתנו אם הן ידעו שאנחנו חלק מהממסד הביטחוני בישראל", אומר קפלן.

פרויקט טאווקס (TAUVEX), שהושק בראשית שנות ה-90, היה "הפרויקט הראשון המסודר של הסוכנות", על פי קפלן. לאחרונה, אחרי שנים של עיכובים, הוא הושבת סופית לאחר שישראל הספיקה להשקיע בו 18 מיליון דולר וחברת אל-אופ השקיעה בו מיליונים נוספים. הטלסקופ היה אמור להיות משוגר יחד עם לוויין דרך סוכנות החלל ההודית, אבל בשל בעיות משקל הוא הוסר מהשיגור על ידי ההודים ברגע האחרון. ההשקעה הכספית בפרויקט אמנם תרמה לפיתוח תעשייתי, אך הטלסקופ כנראה לעולם לא יתרומם מעל רצפת המעבדה של חברת אל-אופ ברחובות. "הערכת הסיכונים להצלחת הפרויקט היתה בראייה לאחור, לא מספיק טובה", מודה קפלן.

גם פרויקט "ונוס" מתעכב בשל קשיים בשיתוף הפעולה בין חברת רפא"ל לתעשייה האווירית. "זה נכון", מציין קפלן. "משרד הביטחון לוחץ להרבה יותר תיאום ומיזוג בין התעשיות, אז חלק מהדרייב היה שישתפו פעולה".

שיתופי פעולה בינלאומיים

הנושא בו השקיע קפלן מאמצים רבים במסגרת תפקידו היה שיתופי פעולה עם סוכנויות חלל אחרות בעולם. "אנחנו בעצם הכנסנו לתלם את שיתוף הפעולה עם צרפת לפיתוח הלוויין ‘ונוס', יזמנו את שיתוף הפעולה עם סוכנות החלל האיטלקית, גרמנו באופן עקיף לשיפור הישגי ישראל במסגרת תוכנית המחקר ופיתוח השביעית של אירופה ושיתפנו פעולה עם ממשלת הודו סביב ‘טאווקס', גם אם כאן לא הצלחנו. אנו מדברים גם עם רוסיה על שיתופי פעולה. ברמות יותר קטנות הנבטנו כמה שיתופי פעולה שלא צלחו".

לדברי ראש מרכז החלל במרכז פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, טל ענבר, "סוכנות החלל הישראלית היא גוף קטן ביותר ודל אמצעים כלכליים. כתוצאה, מספר הפרויקטים שסוכנות החלל יכולה לתקצב ולהוביל הוא קטן ביותר. במצב נתון זה, חלק ניכר מההסכמים עליהם חתומה סוכנות החלל - ויש לברך עליהם - עלולים להיוותר ללא מימוש בפועל, ללא גיבוי תקציבי הולם של ממשלת ישראל".

"שוק שמגלגל מיליארדים"

מידד פריינטא, מנכ"ל חברת ספייסיאליסט המציעה שירותים בתחום הלוויינים, טוען שההשקעה המאסיבית בתחום הביטחון בחלל, באה על חשבון התעשייה האזרחית שאליה הוא שייך. " מעולם לא הקצו תקציב בנושא חלל לפרויקטים הנדסיים רציניים וגדולים שלא דרך משרד הביטחון", הוא אומר, ומציין כי הבעיה נעוצה בכך שלישראל "אין מדיניות חלל". נראה שקפלן יסכים עם טענות ברוח זו. לדבריו, רוב המדינות המפותחות שלהן תוכנית חלל משקיעות בין 0.05% ל-0.1% מהתמ"ג שלהן במיזמי חלל אזרחיים.

ביוני 2010 הגישה סוכנות החלל הישראלית דו"ח לראש הממשלה ולנשיא המדינה, הקורא להפוך את ישראל לשחקנית בולטת יותר בשוק החלל העולמי על ידי מימון תשתית החלל הישראלית. על פי משרד המדע והטכנולוגיה, בהשקעה נכונה יכולה ישראל לתפוס נתח של 6-10 מיליארד דולר בשוק החלל העולמי בתוך עשר שנים.

סוכנות החלל ומשרד המדע ביקשו מהממשלה השקעה שנתית של 300 מיליון שקל במשך חמש שנים בתחום החלל האזרחי, אך במשא ומתן עם האוצר ירד הסכום ל-165 מיליון לתקופה של שנתיים בלבד. הסכמה סופית של האוצר לתוספת התקציב טרם התקבלה.

קפלן אומר שאחד השינויים המרכזיים שצריכים להיעשות הוא הפיכת הסוכנות לרשות ניהולית. "להיות יחידה במשרד זה לא נכון כלפי המעמד האישי של מנכ"ל הסוכנות. אין תקדים בעולם לסוכנות חלל שהיא יחידה במשרד ממשלתי. אולי בבלגיה, אבל כל העבודה שלה נעשית בסוכנות החלל האירופית".

ממשרד המדע והטכנולוגיה נמסר בתגובה כי "היכולת של משרד ממשלתי לדאוג לתקציבים לסוכנות החלל גדול יותר מאשר היכולת של סוכנות עצמאית. זאת ועוד, במשרד המדע והטכנולוגיה נושא החלל נמצא בעדיפות עליונה וזה מתבטא בין היתר בתקציבים שכבר הצליחו להשיג לסוכנות ובמאמצים שעושים במשרד להשיג מימון לתכנית חלל רחבה".

קפלן מזכיר בחום את התמיכה הרבה שלה הסוכנות זוכה במשרד המדע והטכנולוגיה, אך הוא אומר: "היינו רוצים 10-12 אנשים . עכשיו אף אחד מעובדי משרד המדע לא חושב שהוא עובד עבורנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו