בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי מסתתר בקופסה ירושלמית בת 1,500?

25תגובות

בחנויות המזכרות ברובע הנוצרי בירושלים ניתן למצוא סוגים שונים של קופסאות פלסטיק קטנות שנפתחות לשתי איקונות מזעריות, על-פי רוב של מריה וישו המוקפים בהילת זהב.

לפני כשנה נמצא לא הרחק מהעיר העתיקה בירושלים הדגם העתיק ביותר של קופסה מהסוג הזה, המהווה ממצא ארכיאולוגי מסעיר השופך אור על האמנות והפולחן בירושלים של התקופה הביזנטית (638-324 לספירה).

הממצא נחשף בחפירות של רשות העתיקות ב"חניון גבעתי" שמול עיר דוד בסילוואן. החוקרים שמצאו את העתיקה, דורון בן עמי ויאנה צ'חנובץ', אומרים כי מדובר בקופסה שגודלה מחצית מקופסת גפרורים. אורכה 2.2 ס"מ, רוחבה 1.6 ס"מ והיא בעובי של כמה מילימטרים.

קלרה עמית / רשות העתיקות

בחלקה הפנימי נמצאו ציורים עדינים ומחוקים חלקית של איקונות נוצריות. הקופסה והמחקר שנערך על אודותיה נחשפו אתמול על ידי החוקרים בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים", שהתקיים באוניברסיטה העברית, בשיתוף רשות העתיקות.

בקהילת הארכיאולוגים, התעורר עניין רב בדמויות המטושטשות ששרדו כ-1,500 שנה. בצדה הפנימי של הקופסה ניתן לזהות תווי פנים נשיים ובצידה התחתון נראה באופן ברור יותר תווי פנים של גבר מזוקן.

הצבעים שבהם נצבעו האיקונות שרדו בחלקם, וניתן להבחין בגוונים של אדום, כחול, חום ולבן, על רקע זהב עדין. "מעולם לא החזקנו חפץ כזה ביד, זה מאוד מרגש שמצאנו אותו", אמרה צ'חנובץ'.

הקופסה נמצאה בשכבת האבן הביזנטית באתר החפירות, בטיח שבין שתי אבני ריצוף. בדיקה ראשונית של הממצא העלתה שהוא עשוי מעצמות של בעל חיים גדולים כמו פרה, סוס או גמל.

החוקרים העבירו את הקופסה לבדיקת המעבדה לננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית, שם בחנו אותה בטלסקופ אלקטרוני.

הבדיקה לימדה את החוקרים לגבי הרכב הצבעים השונים ששרדו על הקופסה. מבין שני החומרים ששימשו חומרי בסיס לצבעים באותם ימים, שעוות דבורים וחלמוני ביצים, מעריכה צ'חנובץ' כי ביצים היו החומר המועדף על האמן שיצר את האיקונה הזו.

הארכיאולוג אריאל שתיל שהיה שותף בחקר התגלית, גילה כי לפני שנים רבות נמצא בעיר ג'רש שבירדן חפץ דומה מאוד, וייתכן שאף זהה. אולם, מהקופסה הירדנית שרד רק המכסה ללא הציורים, ולכן לא ייחסו לו החוקרים חשיבות.

אם הן אכן זהות, פירוש הדבר כי הן יוצרו בייצור המוני ולא היו חפץ ייחודי. "אם מצאנו שני חפצים, אחד בירושלים והשני בירדן, אפשר להניח שהיו לפחות עוד כמה עשרות", אמרה צ'חנובץ'.

החוקרים עדיין לא הצליחו לפענח מי הם הקדושים המצוירים באיקונות. לדברי צ'חנובץ', ככל הנראה מדובר בישו ומריה, אך קיימת גם אפשרות שמדובר בקדושים מקומיים אחרים שהיו פופולריים באותה עת.

הקופסה, כמו השימוש בצאצאיה שבדוכני המזכרות של ימינו, אפשרה לבעליו לקחת אותו עמם לכל מקום, ולהתפלל אל מול התמונות הזעירות, כמעין מקדש קטן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו