בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רק עושר ויופי, גם האושר עובר בירושה

11תגובות

התפיסה לפיה אישיות האדם היא לוח חלק, המעוצב אך ורק על-ידי הניסיון, משלה בכיפה במחצית השנייה של המאה ה-20. אך זה יותר משני עשורים, השקפה זו הולכת ומתערערת. מחקרים שהשוו תאומים זהים עם תאומים לא זהים סייעו לקבוע את מידת התורשתיות של מספר היבטים בהתנהגות האנושית, ובדיקות ד-נ-א חשפו כמה מהגנים האחראים לכך. עבודות מחקר שנעשו לאחרונה בשתי חזיתות אלו מעלות את האפשרות שהאושר הוא בחלקו הגדול תורשתי.

גורמים רבים שולטים באושרם (או באומללותם) של בני האדם. מי שעובד נוטה להיות מאושר יותר ממי שמובטל, אמידים מאושרים מעניים. גם לגיל יש תפקיד: צעירים ומבוגרים מאושרים יותר מגילאי הביניים. אולם אישיותינו היא הגורם המרכזי ביותר: בני אדם מוחצנים מאושרים מבני אדם מופנמים, ובעלי ביטחון עצמי מאושרים יותר מהסובלים מחרדות.

מאחר שהולכת ומתבררת הטענה שהאישיות ומנת המשכל הן בחלקן תורשתיות, ניתן לטעון כי הנטייה לאושר או לאומללות עוברת גם היא, במידת מה, בד-נ-א. כדי לנסות ולקבוע באיזה שיעור משפיעה הגנטיקה שלנו על מידת אושרנו, בדקו מדענים מיוניבריסטי קולג' בלונדון, בית הספר לרפואה בהרווארד, אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ואוניברסיטת ציריך יותר מאלף זוגות תאומים מתוך מחקר על בריאותם של מתבגרים אמריקאיים. מסקנתם, שפרסמו במאמר "גנים, כלכלה ואושר", היא ששליש מהשונות באושרם של בני אדם נובעת מתורשה. מסקנה זו תואמת, אך מעט נמוכה יותר מהערכות קודמות.

ואולם, בשעה שחקר התאומים מסייע לקבוע את מידת התורשתיות של תכונה, הוא אינו מצביע על הגנים המסויימים שאחראים לכך. אחד החוקרים, ג'אן עמנואל דה ניב, מיוניברסטי קולג', מנסה לעשות זאת בעזרת הגן האחראי על פעילות הסרוטונין, מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) הפעיל במוח ומעורב בוויסות מצב הרוח. הגן של הסרוטונין מופיע בשתי צורות: ארוכה וקצרה. הארוכה מייצרת יותר מולקולות של סרוטונין מהקצרה. לבני אדם יש שתי גרסאות של כל גן הקרויות אללים, אחד מכל הורה. על כן, יש בעלי שני אללים ארוכים, יש בעלי שני אללים קצרים ולאחרים יש אחד מכל סוג.

המתבגרים במחקרו של דה ניב התבקשו לדרג את עצמם ממרוצה מאוד עד לא מרוצה מאוד. דה ניב גילה של-8% מבעלי אלל ארוך אחד היתה נטייה לתאר את עצמם כמרוצים מאוד - יותר מבעלי שני אללים קצרים; אצל בעלי שני אללים ארוכים השיעור הזה עלה ל-17%.

תצלום: רויטרס

זהו בהחלט ממצא מעניין, אך הוא עלול לעורר מחלוקת כשמובאים בחשבון המקורות האתניים של הנבדקים. כולם היו אמריקאיים, אבל הם התבקשו לסווג את עצמם גם מבחינה גזעית. בממוצע, לאסיאתים-אמריקאים שבמדגם היו 0.69 גנים ארוכים, לאפריקנים-אמריקאים 1.47 ולאמריקאים הלבנים 1.12. התוצאה הזאת תואמת היטב מחקרים אחרים המראים כי בממוצע, מדינות אסיה מדווחות על רמות נמוכות יותר של אושר. מדינות אפריקה, לעומת זאת, נוטות לאושר. גם ממצא זה אינו מפתיע - אפריקה היא היבשת בעלת המגוון הגנטי הגדול ביותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו