בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מומחים לאיכות סביבה: שימוש חקלאי בבוצת השפכים - סכנה בריאותית

מחצית מבוצת השפכים בישראל משמשת למטרות חקלאיות. המומחים מזהירים כי יש להימנע משימוש בה בגידולים המשמשים לאוכל

5תגובות

לאחר שנרשמה בישראל הצלחה רבה בהגדלת היקף השימוש בשפכים מטוהרים להשקיה, נרשמת באחרונה גם הצלחה בשימוש בבוצת השפכים. על פי דו"ח חדש של המשרד להגנת הסביבה, כ-94% מהחומרים הנותרים מתהליך הטיהור ומטופלים ביבשה עוברים כיום עיבוד ההופך אותם לדשן חקלאי. עם זאת, טוענים מומחים לאיכות הסביבה כי השימוש בבוצה יוצר סיכונים בריאותיים ויש להגבילו או להפסיקו לחלוטין.

על פי הדו"ח, הועברו בשנה שעברה כ-63 אלף טונות של בוצה לשלושה מתקנים שונים שבהם הם עברו תהליכי עיבוד ופירוק שהפכו אותם לקומפוסט, ובו נעשה שימוש חקלאי. הכמות הגדולה ביותר של בוצה טופלה במתקן "קומפוסט-אור" בבקעת הירדן, ויתר החומרים עובדו במתקן "דלילה" ליד צומת ראם ובמתקן "בר-עידן" הסמוך לקרית גת.

מחצית מבוצת השפכים הנוצרת בישראל מסולקת כיום לים ממכון טיהור השפכים של גוש דן. בשבוע הבא יחנוך הגוף האחראי על המכון, איגוד"ן, מתקן חדש שיאפשר טיפול יבשתי בבוצה זו וצפוי להפוך גם אותה לחומר המתאים לדישון חקלאי. עד לסוף שנות התשעים עדיין סולקו כמויות גדולות של בוצה לאתרי פסולת או הועברו לשטחים פתוחים והפכו למטרדים סביבתיים. המשרד להגנת הסביבה החמיר בשנים האחרונות את דרישותיו מהרשויות המקומיות לטיפול בבוצה, וכך כמויות גדולות יותר הוסבו לשימוש חקלאי.

כהן מגן גילי

לצד היתרונות שבעיבוד בוצת השפכים, היא עשויה להכיל חיידקים מעבירי מחלות, מתכות רעילות וכן שאריות חומרים כימיים היכולים לשבש את פעילות המערכת ההורמונלית בבעלי חיים ואף בבני אדם. בגלל הימצאות מרכיבים אלו, אומרים מומחים כי יש להימנע משימוש בבוצה שיביא למגע שלה עם גידולים המשמשים למאכל.

פרופ' גדעון סיני, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, אומר כי מחקרים שנערכו ברחבי העולם מעלים חשש משימוש חקלאי בבוצה. "שימוש כזה יכול לגרום נזקים לבעלי חיים ששהו באזורים שבהם פוזרה בוצה. כמובן שגם קיים חשש להתפשטות מחלות זיהומיות ולחשיפה לחומרים מחוללי שינויים הורמונליים או לשאריות של תרופות. ברור שאין דרך להוציא את כל הזיהום, ולכן יש למצוא דרך אחרת להיפטר מהבוצה".

בבדיקות שעורך המשרד להגנת הסביבה, אין מעקב אחר חומרים מחוללי שינויים הורומנליים אך נבדקות מתכות רעילות. בשנה שעברה נמדדו ריכוזים חריגים של מתכות בכמה בוצות שהועברו למתקני הפירוק. בוצות אלה היו עלולות להפוך לדשן ולגרום לנזקים בריאותיים חמורים. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "בתהליך הקומפוסטציה מתבצע פירוק אירובי המנטרל לפחות חלק מההשפעות של חומרים אלה. כיוון שהחריגות היו קטנות ובדרך כלל במתכות פחות מסוכנות כמו אבץ ונחושת, התאפשר עיבודן במתקני הקומפוסטציה יחד עם בוצות אחרות, כך שבמוצר הסופי שיצא לשדה לא היו חריגות בריכוזי המתכות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו