בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה באמת התרחש ב"גלגל רפאים" המסתורי

לפי תיאוריה חדשה, באתר הארכיאולוגי שבגולן, שעד היום לא ברור ייעודו, נערכה "קבורת שמיים": אכילת בשרם של המתים בידי נשרים

89תגובות

כבר שנים רבות שחוקרים וארכיאולוגים מתווכחים ביניהם על ייעודו של המבנה "גלגל רפאים" ברמת הגולן, הידוע גם כ-"סטונהאג' של המזרח התיכון". מטיילים רבים חולפים מדי שבוע על פני המבנה הענק, המורכב מעשרות אלפי אבנים היוצרות מספר מעגלים בעלי מרכז משותף. תיאוריה חדשה, שמציע הארכיאולוג פרופ' רמי ערב מאוניברסיטת נברסקה בארה"ב, עלולה להעביר בהם תחושת חלחלה בפעם הבאה שיעברו במקום.

תיאוריות ואגדות רבות סופרו על המקום, חלקן אומצו על ידי מרבית הארכיאולוגים וחלקן תמהוניות. אחת הטענות הרווחות היא שהמקום שימש כאתר קבורה קדום, לפני אלפי שנים. טענה אחרת גורסת כי המקום שימש לטקסים פולחניים. תיאוריות אחרות, שמקובלות יותר על חובבי מד"ב מאשר על החוקרים, גורסות כי במקום קבור עוג מלך הבשן (או גוליית), שבנו אותו ענקים, או שחייזרים הקימו אותו. למה? התשובות אצל הגיקים.

התיאוריה החדשה שמציע ערב טוענת כי המקום שימש כמעין מתקן שבו הוסר בשרם של המתים – על ידי נשרים וציפורי טרף אחרות. התיאוריה המקאברית הזו מבוססת על מחקר מעמיק של התרבות המקומית בתקופת הנחושת (4,000 עד 3,000 שנים לפנה"ס), ועל הדמיון בינה לבין תרבויות מרוחקות יותר.

אסף צ'

יש לכם תיאוריה משלכם? לחצו לייק ל"הארץ" בפייסבוק ושתפו אותנו

בני האדם שחיו בארץ ישראל בתקופת הנחושת קברו את מתיהם בארונות קבורה מיוחדים, מעין קופסאות קטנות אליהן הוכנסו העצמות. לפני הכנסת הגופות לארונות הללו, היה צריך להסיר את בשרם של המתים. בדרך כלל, הגופות הוכנסו לקברים זמניים, שם התכלה הבשר. אבל, ארכיאולוגים לא מצאו הוכחה שקברים שכאלה אכן נחפרו באותה תקופה. עכשיו, פרופ' ערב טוען כי האנשים שחיו באותה תקופה מצאו שיטה אחרת להסרת הבשר - "קבורת שמיים".

ליד ים המלח מצא ערב מספר חפצים קדומים, ביניהם גליל נחושת עם פתח מרובע - מעין שער - וצורות חרוטות של ציפורים היושבות על הקצה. ערב גם הבחין בדמיון למבנים עגולים, בעלי חומות גבוהות, ששימשו ל"קבורת שמיים" באיראן ובהודו באותה תקופה. בקבורה זו מוכנסות הגופות לתוך המבנים העגולים. הנשרים ושאר אוכלי הנבלות – שיושבים על החומות ומחכים לארוחה – צוללים פנימה, עטים על הגופות, ותוך כמה שעות "מנקים" את השלד מהבשר. ערב מאמין כי "גלגל רפאים" הוא בדיוק המבנה ששימש לקבורה שכזו. זו הפעם הראשונה בה נטען כי "קבורת שמיים" נעשתה בארץ ישראל באותה תקופה.

הארכאולוג מייק פרייקמן מהאוניברסיטה העברית, שערך חפירות באתר לפני חמש שנים, אמר שהתאוריה התבססה רק על "קווי דמיון" מאשר על עובדות מוצקות. עם זאת, הוא הוסיף שאי אפשר לשלול אותן: "אנחנו יודעים מעט מאוד על האתר הזה, והתשובה יכול להיות כן או לא".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו