בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדרך מערבה, האדם הקדמון חנה בים האדום

2תגובות

גיאולוגים רגילים לחקור שכבות סלע בעומק האדמה, אולם במחקר שנערך לאחרונה באזור מפרץ אילת, הם חשפו ממצאים שיכולים לשפוך אור על התפתחות האנושות. לפי ממצאי המחקר הישראלי, מתברר שלפני יותר ממאה אלף שנים היו מקורות מים מתוקים באזור מפרץ אילת, והם ככל הנראה סייעו לאדם המודרני (הומו סאפיינס) להגר דרך אזור צחיח זה לכיוון אסיה ואירופה.

פרופ' בועז לזר מהאוניברסיטה העברית וד"ר מוטי שטיין מהמכון הגיאולוגי ערכו מחקר באזור הנמצא מדרום לעיר עקבה, שבו בדקו את השינויים שהתחוללו בשונית אלמוגים שעברה תהליך התרוממות מעל פני הים והפכה לשונית מאובנת. ממצאי המחקר התפרסמו לאחרונה בכתב העת GEOLOGY.

אי-פי

לדברי שטיין, אחד ההיבטים החשובים בחקר שוניות אלמוגים מאובנות הוא שניתן לשלוף מהאלמוגים מידע על גילם, וגם לקבל מידע על שינויים שהתרחשו בתקופות שונות במפלס הים. באזור מפרץ אילת יש שוניות הנמצאות כיום מעל פני הים. הסיבה להתרוממותן היא שורה של רעידות אדמה שהתרחשו באזור לפני אלפי שנים ויצרו את הבקע של ים סוף.

אלמוגים, שהם בעלי חיים ימיים, משתמשים בחומרים שונים לבניית השלד שעליו נבנית השונית. האלמוגים בסביבה ימית מלוחה הם לרוב בעלי המינרל ארגוניט. עם זאת, התברר במחקרים קודמים שכאשר שונית האלמוגים באה במגע עם מים מתוקים חל תהליך של התגבשות מחדש של הארגוניט למינרל מסוג קלציט.

"במהלך השנים שמנו לב שרבים מהאלמוגים באזור מפרץ אילת עשויים מקלציט", מציין שטיין. "הדבר מעיד על כך שבשלב כלשהו הם באו במגע עם מים מתוקים, וזה כמובן יוצא דופן באזור הנחשב לאחד היבשים בעולם. אבל עד לאחרונה לא ידענו כיצד לתארך את תקופת המגע עם המים המתוקים", הוסיף.

החוקרים מעריכים כי האלמוגים באו במגע עם מים מתוקים לפני כמאה וארבעים אלף שנים בתקופה הנקראת בין-קרחונית. תקופה זו חופפת, לפי מחקרים אנתרופולוגיים וארכיאולוגיים, לתקופה שבה החל ההומו סאפיינס לנדוד מאפריקה ליבשות אחרות ובכך יצר את הבסיס להתפשטות והתיישבות המין האנושי.

"אנחנו יודעים שבתקופה זו היו כמויות גשם גדולות באזור ומשערים שנוצרו מאגרי מי תהום שזרמו לכיוון הים, באו במגע עם האלמוגים והביאו לשינויים שהתרחשו בהם", מסביר שטיין. "מכאן עולה הסברה שהמים האלה גם שימשו את בני האדם שהגיעו לאזור וכך אפשרו להם להתקיים בסביבה זו", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו