בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ים המלח התייבש כמעט פעמיים באלפי השנים האחרונות

מחקר חדש מגלה כי מפלס הים עבר שינויים בטווח של מאות מטרים. בשנים האחרונות נסוג ים המלח בקצב של יותר ממטר לשנה

25תגובות

מפלס ים המלח נסוג וגאה באופן משמעותי, ועבר שינויים בטווח של מאות מטרים מסיבות טבעיות ב-200 אלף השנים האחרונות. כך מתברר מנתונים ראשונים של קידוח מחקר גדול שהתבצע בקרקעית הים, שנחשפו בשבועות האחרונים. ממצאי הקידוח גם מאששים מחקרים נוספים, ולפיהם אוכלוסיות של בקטריות מצליחות להתקיים גם בתנאי המליחות הקיצוניים.

בחודש נובמבר בשנה שעברה, החל הקידוח המדעי בקרקעית ים המלח במימון הארגון הבינלאומי לקידוחי מחקר, ונמשך ארבעה חודשים. בפעולות המחקר השתתפו מוסדות מאירופה ומארצות הברית, ועמדו בראשו פרופ' צבי בן אברהם מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' מוטי שטיין מהמכון הגיאולוגי. מטרת המחקר היתה ללמוד על ההיסטוריה האקלימית של האזור, ולנסות להעריך על פיה שינויים אקלימיים שיתרחשו בעתיד. עוד אמור המחקר לספק מידע רב על ההיסטוריה הסיסמית של האזור, וכן מידע על התנאים ששררו בו והשפעתם על התפתחות האדם.

הנתונים נאספו בעזרת אסדה שקדחה בים בשתי נקודות עומק שונות: האחת באזור בו עומק המים הוא שלוש מאות מטרים, והשנייה מול מרחצאות עין גדי בעומק של כמה מטרים. במרכז הים הצליחו הקודחים להגיע לעומק של 460 מטרים מתחת לקרקעית הים, ולהוציא גלעינים (גושי מלח) המכילים מלח וחומרים שונים, ששקעו בקרקעית במשך אלפי שנים. בתום הקידוחים נשלחו הגלעינים שהוצאו בקידוח לגרמניה.

בחודשים האחרונים שהו מדענים מישראל יחד עם מדענים במכון למחקר שדה בעיר פוטסדאם שבגרמניה, והחלו לחתוך את הגלעינים ולנתח את הממצאים. הם גילו שהקידוח באתר העמוק יותר הפיק גלעינים מתקופה של 200 אלף השנים האחרונות בהיסטוריה של ים המלח. "בגלעינים התגלו שכבות מלח רבות המעידות על תקופת יובש ומיעוט גשמים באגן הניקוז של ים המלח", אמר שטיין, "הדבר גרם לנסיגת הים והשקעת מלח במרכזו".

נוסף על כך, מצאו החוקרים חלוקי אבנים, המעידים על כך שהחוף היה קרוב למצוק הקידוח בעבר - הוכחה נוספת לכך שמפלס הים היה אז נמוך בהרבה מאשר בתקופת קדומות יותר, וייתכן אף שהיתה תקופה ששטחו היה מצומצם והוא היה קרוב להתייבשות. לפי הערכה ראשונית, תקופת יובש זו התרחשה לפני כ-125 אלף שנים. תקופת יובש קיצונית נוספת התרחשה לפני כ-13 אלף שנים. "תקופת יובש זו שיקפה קטסטרופה אקלימית שהיו לה השלכות גם על התפתחות האדם באזור", ציין שטיין.

מפלס הים עבר כאמור שינויים רבים ב-200 אלף השנים האחרונות. כך, בתקופת הקרח האחרונה היה מפלסו גבוה במאתיים וחמישים מטרים מהמפלס שנמדד כיום. כאשר הים עלה בעקבות תקופות גשומות יותר, הוא התפשט על פני כל בקעת הירדן והתלכד עם אגם הכנרת בצפון.

בשנים האחרונות נסוג ים המלח בקצב של יותר ממטר לשנה, אבל בניגוד לעבר, הסיבה העיקרית היא שהמים שזרמו אליו בעיקר דרך נהר הירדן נשאבים בסוריה, לבנון, ירדן וישראל. הבנק העולמי מתכנן לפרסם בקרוב בדיקת היתכנות של הקמת מיזם להזרמת מים ממפרץ אילת לים המלח, דרך שטח ירדן, כדי לנסות ולעצור את ירידת המפלס. שלשום נדחה דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת חוק שלפיה יוזרמו מים בנהר הירדן כדי להאט את קצב ירידת המפלס בים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו