בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשרד להגנת הסביבה נכשל בטיפול בפסולת בניין

המפגע הסביבתי השכיח ביותר הוא השלכה פיראטית של פסולת בניין. אולם למשרד פחות מ-40 פקחים, העוסקים במטלות רבות ואינם אוכפים את החוק

10תגובות

השלכה פיראטית של פסולת בניין היא היום המפגע הסביבתי השכיח ביותר בישראל, שאמורה לעמוד בראש סדר העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה והשר גלעד ארדן. אך על פי מפעילי אתרים חוקיים לטיפול בפסולת, הנותרים ללא המוצר שאמור לפרנס אותם, המצב מוסיף להידרדר, ובחודשים האחרונים היתה לעתים ירידה של קרוב ל-50% בכמות הפסולת המגיעה לאתרים שהם מנהלים. בשבוע שעבר הושקה בכנסת שדולה לעידוד מיחזור פסולת בישראל בראשות חבר הכנסת ראלב מג'דלה, והיא תנסה לסייע בהסדרת המצב.

מפעילי האתרים משוכנעים שצמרת המשרד להגנת הסביבה, ובכלל זה ארדן, לא מייחסת את החשיבות הנדרשת לטיפול בפסולת בניין והשאירה את הטיפול בעניין לדרגים מקצועיים נמוכים יותר. השר אמנם הקים ועדה להסרת חסמים שאמורה לטפל בהשלכת הפסולת הפיראטית וגם בסיוע לשווק חומר ממוחזר מאתרים חוקיים. אך על פי מפעילי האתרים, הוועדה אמנם מקיימת דיונים, אך לא מקדמת את הטיפול בבעיות.

בישראל מיוצרים מדי שנה כארבעה מיליון טונות של פסולת בניין ורק שליש מכמות זו מגיעה לאתרי הטמנה מוסדרים. השאר מושלך לשטחים פתוחים ומזהם אותם. מדובר לא רק במפגע אסתטי חמור אלא בפסולת המכילה שורה ארוכה של חומרים רעילים שעשויה לדלוף אל מי התהום. במקרים רבים היא מכילה גם שאריות של אסבסט.

את המציאות הבעייתית שבה פועלים מנהלי האתרים, ממחיש סיפורו של אתר חדיש שהוקם לאחרונה ליד קיבוץ נען ומיועד, בין השאר, להטמנת פסולת. אחד הבעלים של האתר הוא מוסטפה תחרירי, העומד בראש חברה העוסקת בתכנון והפעלת כמה אתרים לטיפול בפסולת.

"לקח לנו כמה שנים לתכנן את האתר ולעמוד בכל הדרישות ובכלל זה איטום של הקרקע למניעת זיהום", מספר תחרירי, "פתחנו אותו לפני כשנה וכדי שהוא יהיה כלכלי אנחנו אמורים לקבל להטמנה אלף טונות של פסולת מדי יום. אבל בפועל אנחנו מקבלים רוב הזמן 250-300 טונות".

פסולת הבניין לא מגיעה לאתר המוסדר בנען אלא מושלכת באופן פיראטי. מדובר בתחנות מעבר הקולטות את הפסולת באופן בלתי חוקי ונהגי משאיות הלוקחים פסולת זו ומשליכים אותה באתרים פיראטיים, לרוב מעבר לקו הירוק. בכך הם חוסכים את התשלום למפעילי אתרי הטיפול המוסדרים. "יש עכשיו תוכניות להרחבת ראשון לציון, ולכאורה היינו צריכים לקבל המון פסולת אבל היא לא מגיעה ומושלכת בשטחים פתוחים", מציין תחרירי.

המשרד להגנת הסביבה מפעיל את פקחי המשטרה הירוקה ונעזר גם ביחידה מיוחדת בשם יהלום, האחראית למניעת מפגעים סביבתיים. יחידה זו מפעילה מארבים ואמצעי מעקב משוכללים ויש מדי פעם לכידות של משליכי פסולת. אולם, עם זאת, התופעה נמשכת בהיקף רחב ביותר. בסך הכל יש למשרד להגנת הסביבה פחות מ-40 פקחים, ורובם עוסקים בעוד שורה ארוכה של מטלות, נוסף לטיפול בהשלכת פסולת בניין.

לדברי יגדל אך, מנהל אתר למיון ומיחזור פסולת הנמצא ליד שוהם, השלכת הפסולת הפיראטית גורמת נזקים לא רק למנהלי אתרי הפסולת אלא גם למדינה. "הם מזהמים את הסביבה ואחר כך צריך לשקם אותה על חשבון משלם המסים. הם לא משלמים את ההיטל המיוחד שהמדינה גובה בכניסה לאתרים, וכמובן לא מדווחים על הכנסותיהם. אין שום יחס בין ההשקעה של המדינה באכיפה ובין הנזקים שנגרמים כתוצאה מהשלכת הפסולת". על פי ההערכות, הנזקים הנגרמים למדינה בכל שנה כתוצאה מפעילות פיראטית מגיעים לקרוב ל-300 מיליון שקלים.

גם כאשר מגיעה פסולת בניין, בעיקר מחברות הבנייה הגדולות והמסודרות, יש קושי רב לשווק אותה ובאתרים כמו זה של חברת "בני וצביקה" ליד הרצליה, ערימות הפסולת מצטברות לעתים מבלי שיימצא להן דורש.

תקני חומרי הבנייה בישראל לא עברו את השינויים הנדרשים על מנת שאפשר יהיה לאשר שימוש בפסולת בניין ממוחזרת לשימושים רבים יותר. כמו כן לא נאכפה החלטת הממשלה שקבעה שחברות ממשלתיות צריכות להגיע למצב שלפחות חמישית מחומר הגלם שלהם הוא מחומר ממוחזר. פורום מיוחד לעידוד מיחזור שהוקם על ידי מפעילי האתרים עתר נגד החברות הממשלתיות לבג"ץ, אך עתירתם נדחתה.

אם לא די בקשיים אלה, נמנע ממפעילי האתרים גם סיוע כלכלי שהמדינה היתה אמורה לתת להם. זאת לאחר שהמשרד להגנת הסביבה לא פרסם השנה קול קורא להגשת בקשות לסיוע להפעלת מתקנים למיון ומיחזור פסולת בניין.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשטרה הירוקה פועלת בכל הכלים לטפל במשליכי פסולת פיראטית ואלה המעבירים אותה לשטחי יהודה ושומרון. רק בשבוע שעבר החרימו פקחיה ארבע משאיות שעסקו בשפיכה פיראטית. במקביל פועל המשרד להגדלת הביקוש לחומרים ממוחזרים בכמה ערוצים ובהם סיוע בכתיבת תקנים ומפרטים ייעודיים לשימוש בחומרים ממוחזרים. בימים אלו מגובשת טיוטת הצעת החלטה שתחייב את השלטון המקומי לערוך שימוש בחומרים ממוחזרים. המשרד סייע באמצעות קולות קוראים בהיקף של 20 מיליון שקלים למתקני מיחזור ועתיד לפרסם קול קורא נוסף בשנת 2012 בהיקף של 20 מיליון שקלים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו