בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשש: נגיפי שפעת שהונדסו עלולים ליפול לידי טרוריסטים ולהרוג מיליונים

13תגובות

מחקר חדשני על נגיף שפעת העופות עלול לגרום להתפשטות קטלנית ורחבה של המחלה, ולגרום למותם של מיליוני בני אדם - כך חוששים מדענים ברחבי העולם. החשש התעורר לאחר שמדענים הולנדים הצליחו לפתח במעבדתם זן קטלני של השפעת, שגרם להדבקה בין חמוסים - בעל חיים שתגובתו לנגיף דומה לזו בקרב בני אדם.

כבר לפני חודשיים הציג החוקר ההולנדי ד"ר רון פושייר ממכון ארסמוס ברוטרדם ממצאי מחקר, שבמהלכו הצליחו מדענים ליצור באמצעות שינויים גנטיים גרסה חדשה של נגיף שפעת העופות H5N1, והיא ככל הנראה קטלנית יותר מהנגיף שהיה מוכר עד עתה. הממצאים הוצגו בכנס מדעי שנערך באי מלטה וכבר אז עוררו סערה.

כעת מתברר שצוות המדענים מנסה לפרסם את ממצאי המחקר בכתב עת מדעי, אולם מדענים אחרים קוראים לבלום מחקרים מסוג זה ולמנוע את פרסום הממצאים. אחד החששות הוא שגורמי טרור ינסו להניח ידם על הנגיפים המוחזקים במעבדה, ולהשתמש בהם כדי לפגוע באוכלוסיות מסוימות. "המחקר הזה כלל לא היה צריך להתבצע", אמר ד"ר ריצ'רד אברייט, ביולוג אמריקאי מאוניברסיטת רטגרס.

על פי אתר חדשות המדע SCIENCE INSIDER, הבקשה לפרסום המאמר נמצאת כעת בבדיקה של המועצה הלאומית של ארצות הברית לביטחון ביולוגי. המועצה בודקת מחקר נוסף שבו פותח זן של נגיף השפעת בתנאי מעבדה. מדובר בבדיקת מחקרים המוגדרים "דו שימושיים", מאחר שהם יכולים לשמש כדי לחקור בעיה המאיימת על בריאות הציבור, אך גם נשק בידי מי שרוצים לפגוע בציבור.

דודו בכר

"אני לא יכול לחשוב על גורם מחולל מחלות שהוא יותר מפחיד מנגיף מעבדה זה", ציין פול קיים מהמועצה הלאומית לביטחון ביולוגי ומי שהיה בעברו חוקר של נגיף האנתרקס. לדבריו, "האנתרקס כלל לא מפחיד יחסית אליו".

המחקר ההולנדי מבקש לענות על שאלה שמטרידה זמן רב את המדענים והיא - מה עשוי לגרום לנגיף H5N1 לחולל מגפה קטלנית בהיקף נרחב בקרב בני אדם. הנגיף אמנם פגע קשות בלולי עופות, אך התחלואה בקרב בני אדם היתה קטנה יותר גם אם אחוזי התמותה כתוצאה ממנה היו גבוהים יחסית. אחת הסברות העיקריות היתה שכאשר הוא חודר לגוף האדם, נפגעת יכולת ההתרבות שלו.

פושייר סירב למסור פרטים על מחקרו, אך לפי דיווחים בתקשורת המדעית ייתכן שהוא ניסה בתחילה להגביר את התפשטות הנגיף באמצעות שינויים בטכנולוגיות גנטיות חדישות. לאחר שנכשל עבר לשיטה מסורתית יותר שבה הוא הדביק חמוסים בנגיף כמה פעמים, ובכך יצר בקרב הנגיף תכונות חדשות של התאמה לבעל חיים שאל גופו הוא הוחדר. התוצאה הסופית היא שבנגיף התחוללו כמה שינויים גנטיים והוא התפשט בין החמוסים באמצעות חשיפה לאוויר. בגלל הדמיון בין תגובות החמוסים ובני אדם המדענים משערים שהנגיף שעבר שינויים גנטיים עלול להתפשט במהירות גם בקרב בני אדם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו