בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עם בירה ובלי פיצות, הסטודנטים בטכניון חולמים על שטוקהולם

תגובות

עם צאת השבת, שעות לפני שמתחיל עוד שבוע מפרך, התכנסו כ-150 סטודנטים בבית הסטודנט בטכניון, כדי לצפות בפרופ' דן שכטמן, מקבל פרס נובל על מחקרו. הסטודנטים שנכחו באולם לא הכירו את שכטמן. הם לא מעריציו, אלא בעיקר שותפים לחלומו לעמוד שם, באולם הטקסים בשטוקהולם. גם הם היו רוצים להיות שם יום אחד.

אגודת הסטודנטים ארגנה הקרנה משותפת של טקס הענקת הפרס באולם שלא היה מבייש אולמות קולנוע. הפיצות שהובטחו בלטו בהיעדרן, אבל כשידם האחת אוחזת בבקבוק גולדסטאר, וידם האחרת מעמיסה פופקורן, צפו הסטודנטים בשקיקה בנימוקי הענקת הפרס.

ברברה, אחת מדוברות המוסד, תדרכה את הסטודנטים כשאת צווארה עוטף צעיף מעוטר גבישים. במבטא אמריקאי כבד הסבירה כי עליהם לקום ולהריע כאשר פרופ' שכטמן מקבל את הפרס המיוחל. הם, כמובן, מבטיחים לשמוע בקולה.

ברברה נרגשת מאוד, אבל המעמד הזה לא זר לה. לפני שבע שנים היתה באותו המקום בדיוק כשפרופ' אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר מהטכניון קיבלו את הפרס. ההבדל היחיד שנותר במרוצת השנים, כך לפי ברברה, הוא שמלכת שבדיה הייתה רזה יותר.

הקהל שבא לצפות בשכטמן היה קהל שבוי. סטודנטים שגרים במעונות או בשכונות הסמוכות רצו לצפות בטקס בצוותא. "זה אירוע מיוחד", אומרת הדר, בת 21, סטודנטית לביוכימיה. "לקחתי קצת הפסקה מהחרישה ללימודים וכמוני גם אחרים. אנשים מתאגדים לראות אולימפיאדה ביחד או משחק כדורגל, אז עכשיו הם רואים ביחד את טקס פרסי הנובל".

כשפניו של שכטמן מופיעות לראשונה על המרקע, הסטודנטים מתלהבים ומוחאים כפיים. כך גם בפעם השנייה והשלישית. הפעם הרביעית שמחיאות הכפיים החרישו את האולם היתה כששכטמן קיבל את הפרס. אז הם לא רק הריעו, הם קמו לכבודו.

אפרת, 24, סטודנטית במכינה בטכניון, מסבירה שגם היא לקחה הפסקה מהלימודים והגיעה "לשבור שגרה". באותה שפה צה"לית היא מגדירה גם את הסיבה להגעתה: גאוות יחידה.

מיכאל, סטודנט לתואר שני בטכניון, בא עם שותפו לדירה כדי לצפות בטקס. "כולם פה, זה ה-אירוע", הוא אומר. "כשהודיעו שהוא קיבל את הפרס, הייתי בניין ליד. תפסתי אותו עוד לפני שנשיא הטכניון הגיע והוא קיבל אותי יפה. הוא תותח, אם כי אני לא מבין יותר מדי במה שהוא גילה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו