בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הציפורים שנודדות דווקא צפונה לאגם הקפוא

חוקרים הופתעו לגלות שבניגוד למסלול המקובל של שאר הציפורים בטבע, העוף הישראלי הנדיר עקב עיטי מעדיף לנדוד צפונה לאירופה

22תגובות

הפתעה מרעישה ציפתה לפני כמה שבועות לגלעד פרידמן מאוניברסיטת תל אביב, העורך מחקר על העקב העיטי, עוף דורס הנמצא בסכנת הכחדה. בסיוע של משדרים חדישים גילה פרידמן שהעקב פיתח הרגל יוצא דופן, ובמקום לנדוד דרומה - לכיוון אפריקה, כפי שעושים שאר מיני העופות - הוא נודד צפונה, לכיוון טורקיה ורוסיה. לפרידמן ולשאר החוקרים עדיין אין הסבר לתופעה, שכבר זכתה בפיהם לכינוי "נדידה הפוכה".

פרידמן עורך בהנחיית הד"ר יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב והפרופסור עדו יצחקי מאוניברסיטת חיפה עבודת דוקטורט, שבה הוא חוקר שני מינים גדולים של עופות דורסים בשפלת יהודה, ממזרח לקרית גת - חיוויאים ועקבים עיטיים. הממצאים החדשים, ובהם הרגלי הנדידה ההפוכה, יוצגו לראשונה לציבור הרחב בעוד עשרה ימים, ביום העיון השנתי על צפרות שייערך באוניברסיטת תל אביב.

העקב העיטי מאתגר שוב ושוב את החוקרים בשנים האחרונות. בתחילה הם הופתעו לגלות שהוא שינה את הרגלי הקינון שלו ועבר מקינון באזורי מדבר לקינון על עצים בשפלת יהודה, לצד החיוויאים. החוקרים מניחים שהדבר קשור לשינויים שהתחוללו באזור המדברי, ובהם בנייה וייעור.

ניר כפרי

החוקרים התקשו עד עתה לענות על החידה לאן נעלמים העקבים עם תחילת הקיץ. "ותיקי הצפרים טענו שהם יציבים ונמצאים בארץ כל השנה", אומר פרידמן. "אבל אני לא הצלחתי למצוא אותם אחרי יוני ועד ראשית החורף. כל פעם שדיווחו לי שראו עקב, התברר שזה היה אותו אחד והוא בדרך כלל נראה באותו אזור".

במחקרו הצליח פרידמן לרכוש בסיוע הקרן הקיימת משדרי ג'י-פי-אס חדישים שהתקין על גבם של שבעה עקבים וחיוויאים בשפלת יהודה, שכל אחד מהם זכה לשם מקראי. הנקבות קיבלו כולן את שמותיהן של נשות דוד.

"אלו משדרים שנותנים מספר הרבה יותר גדול של נתונים, ובהם מהירות וגובה התעופה", מסביר פרידמן. המשדרים החדשים, בניגוד למשדרים לוויניים קודמים שבהם השתמשו החוקרים, לא אפשרו מעקב בזמן אמיתי אחר תנועת העקבים, כך שפרידמן לא ידע לאן הם נעלמים. הוא יכול היה לקרוא את נתוני המשדר באמצעות מכשיר המעקב שברשותו רק כשהעוף הדורס התקרב למרחק קילומטרים ספורים מהמקום שבו הוא נמצא. "המתנתי חצי שנה וכססתי ציפורניים במתח", הוא סיפר אתמול.

לפני כמה שבועות יצא פרידמן לסיור באזור המחקר, ולפתע החלו לזרום אליו נתונים ממשדרי העקבים. להפתעתו הרבה, הוא גילה שהעופות מגיעים מצפון.

כך, התברר שבת שבע הרחיקה קרוב לאלפיים קילומטר עד לרוסיה, ואביגיל עשתה את דרכה עד לטורקיה. מיכל הסתפקה במסלול נדידה שהסתיים בצפון סוריה.

יעל פרידמן

משמעות הדבר היא שהעקבים העיטיים הם מינים נודדים ולא יציבים, וגם שבניגוד למהלך המקובל בטבע - הם מקננים בישראל בין נובמבר ליוני, וכשהם נודדים הם עושים את דרכם צפונה.

לעומתם, עופות בכל העולם עושים את דרכם אחרי הקינון דרומה לאזורים חמים יותר. כך עוברים מעל ישראל מדי סתיו מאות מיליוני עופות המגיעים מאירופה, ועושים את דרכם לאפריקה או חורפים בארץ.

"יש מקרים בודדים הידועים לי מהעולם של עופות הנודדים צפונה", מציין פרידמן. "איני יודע מהו ההסבר למסלול הנדידה של העקבים, ואני משער שזה אולי קשור להימצאות מזון. זו שאלה מאוד מעניינת, כי התנאים ברוסיה, בעיקר בסוף התקופה שהם נמצאים שם, הם די קשים כאשר מזג האוויר כבר נעשה מאוד קר". לדברי ד"ר לשם, יש לעקוב אחר העופות גם ברוסיה ולראות מה בדיוק עושים שם העקבים. הוא מציין שיש עופות שיש להם שני מחזורי קינון בשנה, ולכן יש לבדוק אם כך גם במקרה של העקבים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

שאלה נוספת שפרידמן מנסה לברר כעת נוגעת לטיב היחסים שבין החיוויאים והעקבים, שני מינים שלפתע מצאו את עצמם מקננים באותם שטחים ומתחרים לעתים קרובות על אותם מקורות של מזון.

"אנחנו יודעים שיש מקרים שבהם העקבים שהם תוקפניים יותר, מגרשים חיוויאים מקנים שהכינו בעונת קינון קודמת והם נאלצים להכין קן אחר", מציין פרידמן. הוא כבר תיעד בצילום קרבות אוויריים מרהיבים בין חיוויאים ועקבים.

מה שברור הוא שאזור שפלת יהודה מספק תנאים מצוינים לשני המינים. פרידמן איתר עד עתה יותר מ-90 קנים של שני המינים. מדובר באזור שבו ככל הנראה צפיפות הקינון הגדולה ביותר בעולם של מינים אלו.

ואולם, יש לציין כי הטבע באזור השפלה נתון לאיומים שונים ורבים, ובהם הקמת יישובים חדשים והנחת תשתיות, היכולים לפגוע בשטחים הפתוחים שבהם תלוי כל קיומם של העופות הדורסים הללו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו