בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפנסיון של איכרי ראשון לציון עומד לקום לתחייה

תגובות

הדרך המובילה ל"מלון לונדון", שהיה הפנסיון של ראשון לציון כשעוד היתה מושבה קטנה, רצופה מהמורות. המדרגות בכניסה למלון, השוכן מול בית הספר העברי "חביב" - הראשון בארץ שבו כל המקצועות נלמדו בעברית - הפכו קרקע פורייה לעשבים ולשאר צמחים; הקומה השנייה כבר מזמן הפכה למקום מסתור ומחסה לחבורות ולנערים משועממים.

שיטוט בין חלקי המלון, שהכיל בעבר עשרה חדרי אירוח, מגלה כי לצד כתובות הגרפיטי וחריטות מזן "דקל היה פה", נמצא בו גם אוצר של ממש בעבור המומחים לשימור: עשרות ציורי קיר, שנחשפו אחרי עבודה מאומצת, ומגלים טפח על חייהם של ותיקי המושבה מהימים ההם, לפני שהפכה לכרך הרביעי בגודלו בישראל.

הבית עצמו, הממוקם ברחוב אחד העם 8 בעיר, נבנה בסוף המאה ה-19, והיה בבעלות משפחת גורדון. יונה שפירא, אוצרת מוזיאון ראשון לציון, מספרת כי בחצר הבית היתה אז חוות היענים הראשונה בישראל, שהובאו ארצה מסודאן על ידי שמואל צבי הולצמן, איש עסקים וממקימי כפר עציון, שעסק בפיתוח ענפי חקלאות מודרניים וניסה לייצא את נוצות היענים.

מלחמת העולם הראשונה הביאה להפסקת פעילות העסק החקלאי, ובתחילת שנות ה-20 נמכר הבית למשפחת לונדון, שהסבה אותו לבית מלון, עם גג עשוי רעפי מרסי, קירות חיצוניים מכורכר ואריחים מצוירים, כיאה לרוח התקופה. את הקירות, וגם חלק מהתקרות, עיטרו ציורי קיר מרשימים, שנחשפו ותועדו במלואם לראשונה בחודש שעבר.

שי פרקש, שנחשב למומחה בתחום ועוסק בתיעוד ושימור ציורי קיר וצבע אדריכלי, מתאר כי "עד היום לא מצאתי בבתים של יהודים ציור כזה. מדובר בשנות העלייה הראשונה, ומדהים שהיו פה ציירים". את חדר האוכל, לדוגמה, עיטרו דוגמאות של ספלי קפה ומוטיבים של קערה מהבילה. בחדר אורחים אחר ניתן לזהות ציפורים שצוירו סמוך לתקרה הגבוהה, במה שניתן להעריך כציורים משנת 1900.

"ציורי קיר זה הפסיפס העתיק של העת החדשה", אומר עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים. "הרי מפסיפס אנחנו לומדים המון - על תרבות, על שימוש בחומרים, על נופים, על אורחות חיים. כך גם בציורי קיר. אלה יצירות ענק, שנעשו ביד אומן, וניתן ללמוד מהם הרבה מאוד על הסגנון ועל החשיבות שנתנו לתוך הבית. על מיקומו של הבית בתוך המשפחה, בתוך הקהילה, וגם על העושר. יש מקרים שציור הקיר הופך את הבית למקדש כמעט. זה אמצעי לכאורה פשוט, אבל מייצר אצלנו התפעמות מיוחדת במינה".

במקרה הזה, הציורים עצמם צוירו בעבודת יד, כיאה לזמנים ההם. הציירים, שככל הנראה עבדו במקומות נוספים בארץ ואת ציוריהם ניתן למצוא גם בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, הצמידו שבלונות לקיר, ולאחר מכן מילאו בידיהם צבעים, יחד עם דבק עצמות, ביצים וחלב, ששימשו חומר מקשר. "ציור על קירות זה פן תרבותי. מדובר באנשים שיכלו להרשות לעצמם את זה", מסבירה שפירא.

עכשיו, כאשר ציורי הקיר שנחשפו הועתקו באמצעות שבלונות מיוחדות כדי שיהיה ניתן לשחזרם, יהיה ניתן להתחיל בתוך כמה חודשים לשפץ ולשמר את בית המלון הוותיק של ראשון לציון, בתקווה להשיב מעט מההדר שאפיין אותו בעבר. קרוב ל-100 מבנים הוגדרו ראויים לשימור ברחבי ראשון לציון, בתוכנית שאושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

נועה פלג, האחראית על השימור בעירייה, מקווה שהבניין ישופץ וישוב לשמש מלון. על ידי כך, עשוי התחום כולו לקום לתחייה בעיר. בנוגע לפנסיון לונדון, ייאלצו היזמים להסתפק במלון בוטיק בלבד. "אין פה הרבה חדרים", אומרת פלג. "ובכל זאת, גם במלון מונטיפיורי, מלון בוטיק מוצלח בתל אביב, אין הרבה חדרים".

תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו