בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לכל איש יש שם, ולכל שם מקצוע

11תגובות

יש סיבות רבות לכך שהורים טריים מוצאים את עצמם לפעמים במצוקה סביב בחירת שם לילדם וחורשים ספרים עבי כרס בניסיון למצוא את השם המתאים. הם רוצים שהשם יהיה יפה וחיובי (כי לך תדע איך שם מדכא ישפיע עליו או עליה בחיים), אולי גם קצת מקורי (כדי שיבלוט בשטח), אבל לא מקורי מדי (שלא יצחקו עליו או עליה), ואולי צריך גם לרצות קרובי משפחה חיים או לכבד את אלה שהלכו לעולמם.

אבל מלבד חשיבותו של השם הפרטי, מתברר שגם לשם המשפחה עשויה להיות משמעות מכרעת - חוקרים בוחנים תיאוריה שלפיה בני אדם נמשכים לעבודות ולמקצועות מסוימים על פי הקונוטציות של שמותיהם.

בעבר, במשך דורות רבים, שמות משפחה התבססו על המקצוע של האדם והמלאכה גם עברה לרוב מאב לבן. בימינו הקשר פחות טריוויאלי, אבל מדענים עורכים מחקר מעמיק של המושג הקרוי "דטרמיניזם שמי", שנועד להסביר מדוע לא פעם בוחרים אנשים מקצוע שמתאים או קשור לשם המשפחה שלהם.

רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם

כשבאוקטובר 2010 מינתה דנונה את ברונו פרומאז' למנהל החברה בבריטניה, בהודעה הרשמית לא נכתב שום דבר על הקשר שבין השם שלו לגבינה. אבל כמובן, גולשים חדי עין לא יכלו להתעלם מ"השם המושלם". בי-בי-סי קיבץ עוד כמה שמות מדברים: לארי ספיקס (מדבר), למשל, היה דובר הבית הלבן בתקופת הנשיא רונלד רייגן. וויליאם וורדסוורת' (ערכן של מלים) היה משורר בריטי במאה ה-19-18. שם נוסף שניתן להביא כדוגמה הוא של האצן שיאן העולם אוסיין בולט (מכת ברק).

ג'ון הוילנד, עיתונאי מהמגזין New Scientist, ניסה להתחקות אחר התופעה לאחר שנתקל במאמר מדעי על בריחת שתן של שני חוקרים ששמותיהם עוררו אסוציאציות של התופעה וספר של חוקר ארקטי ששם משפחתו היה "סנואומן". הוא גילה כמה ניסיונות בעבר להתמודד עם התופעה, כולל הפסיכולוג קארל יונג שהבחין בצירופי מקרים של הדמיון בין השם לבין "מוזרויות" של נושאיו, וכמה דוגמאות מעניינות נוסח פרנסיס קרוק ("פושע") הנלחמת לקידום רפורמה בבתי הסוהר. אך התיאוריה של "דטרמיניזם שמי" טרם הוכחה מדעית, עם טיעונים לכאן ולכאן. חלק מהמרואיינים שלו סיפרו שידעו על פירוש השם שלהם מגיל צעיר וזה אכן השפיע עליהם. אחרים אמרו שמדובר בצירוף מקרים או במקצוע שממילא קיים במשפחה.

מה שכנראה משפיע יותר על הסיכוי להצליח בחיים זה שם ושם משפחה שמתחילים באות שקרובה יותר לראשית האלף-בית. ולא רק בגלל שאנשים שזקוקים לרופא, עורך דין או שרברב לפעמים עצלנים מדי לחפש המלצות ומחייגים למי ששמו מופיע באות הראשונה, או מקסימום, רביעית. לפי שני חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ומכון קליפורניה לטכנולוגיה, שפרסמו את הממצאים בג'ורנל אוף אקונומיק פרספקטיבז, השם עשוי בסופו של דבר להשפיע אפילו על הסיכוי לזכות בפרס נובל.

טלגרף הבריטי, שערך לפני כמה שבועות סקר מקוון שבו לקחו חלק כ-15,000 גולשים, גילה כי הגולשים שהשם שלהם מתחיל מהאותיות הראשונות של האלף-בית נהגו לדרג את עצמם כמצליחים יותר מאשר אלה הקרובים יותר לסוף האלף-בית. פרט מעניין נוסף היה שגברים מושפעים יותר מ"אפליית השם" בהתבסס על מיקום שמם ברשימה המתבססת על אלף-בית. ואם זה לא מספיק - מתברר שלשם יש קשר לאורך החיים. לא ברור אם מדובר בהשפעה ישירה או צירוף מקרים בלבד, אך מחקר שנערך כבר ב-1999 באוניברסיטת קליפורניה גילה שגברים ששמם יצר ראשי תיבות "חיוביים" (נניח, ג'וי - "שמחה" או "האג" - חיבוק) נטו לחיות שלוש-ארבע שנים יותר מהממוצע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו