בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בתוך עשור: ירידה של 40% בדגה הימית מול חופי ישראל

משרד החקלאות ופיתוח הכפר יצא בקול קורא למדענים בבקשה להצעות מחקר שיסייעו בשיקום הדיג בישראל. ההידרדרות מיוחסת בעיקר לדיג בלתי מבוקר

26תגובות

על רקע ההידרדרות המתמשכת במצב הדגה בים התיכון, נקט לאחרונה אגף הדייג של משרד החקלאות ופיתוח הכפר צעד יוצא דופן כשפרסם קול קורא למדענים בבקשה להצעות מחקר שיסייעו בשיקום הדיג בישראל. אולם מדענים העוסקים בתחום טוענים מנגד שהאגף לא עושה את הנדרש כדי לנקוט פעולות שיביאו לשיפור המצב.

על פי נתוני אגף הדיג, בעקבות סקרים שערך בנמלים ובמעגנות, ירד שלל הדיג הימי בישראל (כולל מפרץ אילת והכנרת) ב-40% בעשור האחרון. מספר הדגים הנמוך בא לידי ביטוי בין היתר בכך שכיום מופעל מאמץ גדול פי חמישה (כמות הספינות שפועלות ומשך זמן הדיג) לעומת זה שהופעל לפני כחמישים שנה, וזאת למען תפיסת אותו שלל ימי.

לדברי הפרופ' מנחם גורן מאוניברסיטת תל אביב, מגמה זו נובעת בין היתר מפעילות דיג הפוגעת בכושר ההתחדשות של הדגים. "יש תופעה נרחבת של לכידת דגים שהם כלל לא מסחריים, והם מתים ופשוט מושלכים לים", הוא אומר ומציין בהקשר זה גם חלזונות וסרטנים, שנלכדים גם הם ברשתות, אך מושלכים מתים אל הים בשל ביקוש נמוך למאכל.

אליהו הרשקוביץ

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

"הדיג נעשה גם בעונת הרבייה, אז נלכדים הרבה דגים צעירים שכלל אין להם ביקוש, וכך המצב מחריף עוד יותר", הוסיף גורן. דיג היתר גרם לכך שיש כיום לדייגים קושי למצוא דגים גדולים ממינים המבוקשים במסעדות ובהם לוקוס, אנטיאס, ברבוניה, מוסר וטונה. כמו כן נגרם נזק רב לכל המערכת האקולוגית בקרקעית הים שבה תלויים הדגים, בעקבות הפעלת רשתות גדולות של ספינות המכמורת, הגורפות כל מה שניצב בדרכן. "הן חורשות את הים וגורמות נזקים המשתקמים במקרה הטוב רק אחרי כמה שנים", מציינת הפרופ' בלה גליל, מהמכון לחקר ימים ואגמים.

במחקר שביצעו גורן וגליל בשנתיים האחרונות, בו בדקו את מצב הדגה בים ואף השוו אותו עם המצב בטורקיה, הם מצאו כי הדבר בא לידי ביטוי לא רק בכמות הדגים, אלא גם בגודלם. מתברר כי גודלו הממוצע של דג שנתפס בישראל, הוא חמישית בלבד מגודלו של חברו שנתפס בטורקיה. לשניהם ביקורת חריפה על פעילות אגף הדיג. "אין ניטור ומעקב אחד מצב הדגה המאפשרים קבלת מידע מדויק, וזה מקשה על קבלת החלטות", אומר גורן. "לא נעשות פעולות כדי למנוע שימוש ברשתות עם ‘עיניים' (מרווחים ברשת) שלא מאפשרות יציאת דגים קטנים שאין בהם צורך מסחרי".

לדברי גליל, "אגף הדיג יכול וצריך להטיל מגבלות על פעילות באזורים מסוימים או בעונות מסוימות, כדי לאפשר לדגה להתרבות ולהתאושש. זה נעשה כבר במדינות הים התיכון, כמו טורקיה - גם שם המצב לא טוב, אבל שם המשטרה ואפילו הצבא אוכפים איסור על פעילות דיג חלק מהשנה". היא קראה במקביל לאכוף את איסור הדיג שכבר קיים ליד פתחי נמלים או מתקני תשתית". שניהם מדגישים כי הפעולות להטלת מגבלות על הדיג, יהיו בסופו של דבר לטובת הדייגים, כי הם יספקו שלל דגה יציב ואיכותי יותר.

ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה כי החל מהשנה הבאה תונהג מדיניות חדשה להנפקת רישיונות לעיסוק בדיג וכי מספרם יפחת. "מדיניות זו תגביל חלק מהרישיונות גם בשיטות וגם באזורים ובסוגי הדגים המותרים בדיג". הם ציינו כי תותקן תקנה חדשה שתחייב מעבר לרשתות עם "עיניים", וכי תוגבל פעילות ספינות בעונת רביית הדגים. "בנוסף, ייסגרו שטחי דיג נרחבים לאורך חופי הים התיכון על מנת לאושש את הדגה, והאגף גם מקדם פעילות לעידוד שימוש בחורי מילוט לדגים קטנים ברשתות מכמורת", נמסר בתגובה. במשרד גם ציינו שהסמכות לאסור דיג בפתחי נמלים או ליד מתקני תשתית לא נמצאת בידיו, אלא בידי גופים אחרים, כמו משרד התחבורה והשיטור הימי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו