בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מומחים ומסמכים מימי סלאח א-דין לא פתרו את הריב על המרתף בכנסיית הקבר

הכנסייה הקופטית ובעל חנות ממזרח ירושלים טוענים לבעלות על שטח שמתחת למבנה

14תגובות

15 שנות דיונים, מסמכים בני 800 שנה, מפות עתיקות ומומחים לארכיאולוגיה, היסטוריה ובלשנות. כל אלה לא הספיקו לבית משפט השלום בירושלים כדי לקבוע למי שייך מרתף קטן מתחת לכנסיית הקבר בירושלים - להקדש מוסלמי בן מאות שנים או לכנסייה הקופטית הקטנה.

הפרשה המוזרה החלה להתגלגל בשנת 1996, אז שמעו עובדים בחנות מכולת ברובע הנוצרי שבבעלותו של עבד חירבאווי, פלסטיני תושב מזרח ירושלים, קולות מתחת לרצפת החנות. כשפתחו פתח ברצפה והציצו למרתף גילו העובדים נזירים מהכנסייה הקופטית מבצעים עבודות פינוי עפר במקום. בתוך זמן קצר התפתח במקום עימות אלים בין הצדדים ואחד הנזירים אף נדקר.

שבוע לאחר מכן פרצו לביתו של חירבאווי אנשי המנגנון המסכל של הרשות הפלסטינית שזה עתה הוקמה. חירבאווי נחטף לרמאללה בהוראת יאסר ערפאת, שהתבקש על ידי נשיא מצרים, חוסני מובארק, לשכנעו לוותר על המרתף.

אמיל סלמן

כך הציתה החטיפה את אחד המשברים הגדולים הראשונים בין הרשות ובין ישראל. בנימין נתניהו, שכיהן אז בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, הורה בתגובה על הטלת מצור על רמאללה עד להשבתו של חירבאווי. המצור נמשך ארבעה ימים שבסופם שוחרר.

הכנסייה הקופטית, החלשה והקטנה מבין העדות השולטות בכנסיית הקבר, עוד מבכה את אובדן חלקים מהבניין לכנסייה האתיופית בשנות ה-60. מבחינת ראשי הכנסייה, המאבק על המרתף הוא מאבק חסר פשרות על מקומם באתר הקדוש.

אמיל סלמן

לאחר שחרורו מהמעצר הפלסטיני תבעו חירבאווי וההקדש של משפחת בודרי (שממנו שוכר חירבאווי את הנכס) את הכנסייה בדרישה שתפנה את המרתף. השאלה המשפטית-גיאומטרית היא האם הזיקה הגדולה יותר למרתף היא אנכית - כלומר שבעלי החנות שמעליו הם בעלי המקום, או אופקית - כלומר שהכנסייה הקופטית שמחזיקה במחצית מהמרתף, מכיוון הכנסייה, היא הבעלים של כולו.

הסכסוך המשפטי הארוך העלה גם שורה של ויכוחים היסטוריים, תיאולוגיים ובלשניים, שנידונו בשני הליכים - בבית משפט השלום בירושלים ובבג"ץ. בג"ץ הורה לראש הממשלה לקבוע אם המרתף הוא מקום קדוש, שכן על פי החוק הבריטי (דבר המלך במועצה, בעגה משפטית) בתי המשפט לא מוסמכים לדון במקום קדוש. נתניהו קיבל בירושה את המשימה מקודמו, אהוד אולמרט. בשבוע שעבר הגיעו שני ההליכים לסיום - יועץ ראש הממשלה קבע שהמרתף אינו שטח קדוש ושופט בית משפט השלום, עודד שחם, קבע שאף צד לא הצליח להוכיח בעלות על המרתף. כל זה הותיר את הצדדים ובאי כוחם מבולבלים ועמלים על הכנת הערעור.

הדיונים הייחודיים בבית משפט השלום נסבו סביב מסמכים בני מאות שנים. העתיק שבהם הוא שטר הקדש מ-1189, מימי שלטונו של סלאח א-דין בירושלים. "הוא הקדיש את כל המבנה הידוע בשם בית הפטריארך אשר בירושלים הנאצלת וכל אשר שייך לו ובכלל זה המתחם השכן הכולל טחנת קמח... מרתף גדול הידוע בשם אולם הפטריארך", נכתב במסמך. עו"ד ראובן יהושע, המייצג את הפלסטינים, טען שזו הוכחה לבעלותם על המרתף. השופט קיבל את העובדה כי מדובר בשטח החנות, אך דחה את המסמך כראיה כיוון שאין בו אמירה ברורה בנוגע למרתף המחלוקת.

מנגד, השופט דחה גם את טענת הקופטים על כך שהמרתף שימש אותם במשך מאות בשנים. ערימות עפר שמילאו את המרתף, טען המוטראן, הונחו במקום כדי למנוע פלישות לא רצויות. גם מסמך הסכמה נדיר ביותר שעליו חתמו ראשי ארבע העדות הנוצריות הגדולות בכנסיית הקבר לא הועיל. השופט דחה את טענות הבעלות של שני הצדדים. "עניינו של מקרה זה בנכס עתיק", הסביר שחם. "קיימת לעניין הזכויות בו אי ודאות מובנית".

"התפקיד של בית המשפט הוא לפתור סכסוכים", אמר בתגובה עו"ד יהושע. "ובמקרה הזה בית המשפט ושלח את שני הצדדים להמשיך ולהתקוטט במרתף".

בינתיים מתכוונים הצדדים לערער על ההחלטה ומוצאים בה חיזוק לטענותיהם. "בית המשפט קבע שהבניין על הקרקע הוא בבעלות ההקדש המוסלמי. בפועל יש חיבור בין המבנה למעלה לקומת המרתף. הבעלות במשפט הישראלי היא אנכית ולא מאוזנת, אחרת אני יכול לצאת מהבית שלי ולפלוש לשכנים", אמר יהושע.

מנגד, עו"ד מיכאל דבורין, שמייצג יחד עם עו"ד עובדיה גבאי את הכנסיה הקופטית, אמר שהעיר העתיקה ייחודית בכך שיש בה מקומות רבים שבהם המרתף אינו שייך לבעל המבנה שמעליו. "פסק הדין הוכיח שלהקדש לא היה כל נגיעה למרתף. עם זאת, תוצאת פסק הדין אינה מותירה לכנסייה הקופטית כל ברירה אלא לערער. שכן אם הוכח שהמרתף מעולם לא פוצל ואין מחלוקת שחלק נרחב ממנו שייך לקופטים, הרי שכולו צריך להיות שייך לקופטים". בנוסף שוקלים נציגי הקופטים להגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת ראש הממשלה שקבע שהמקום אינו קדוש. "מדובר בהחלטה שאיננה סבירה לאור העובדה שראשי ארבע הכנסיות חיוו את דעתם ולאור הממצאים ההיסטוריים", הוסיף דבורין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו