בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארגוני סביבה מאיימים בפנייה לבג"ץ: "ההסכם מעניק לציבור פחות ממה שמגיע לו"

משרד האוצר מציע הסכם שלפיו יוכפל שיעור התמלוגים שמשלמת כיל למדינה מ-5% ל-10%

3תגובות

בדיון שתקיים היום הממשלה, בהצעת החלטה שהגיש משרד האוצר לעניין ההסדר שגיבש עם כימיקלים לישראל (כיל) שבשליטת עידן עופר, הסוגיה המרכזית בעניין הכספי היא גובה התמלוגים שתשלם כיל למדינה עד שנת 2030, על הכנסותיה מניצול משאבי הטבע בים המלח, השייכים לכלל הציבור. שאלה נוספת היא מימון איסוף המלח (קציר מלח) מהבריכה של כיל, ששקיעתו בה מעלה את מפלס המים ומאיימת להציף את בתי המלון באזור עד שנת 2017.

על פי הצעת האוצר, כיל תגדיל את התמלוגים שתשלם למדינה מ-5% היום ל-10% בשנת 2012, על מכירות שמעל 1.5 מיליוני טונות אשלג. לגבי השנים 2010-2011 כיל תשלם 10%, אבל מעל מכסה של שלושה מיליון טונות.

עוד נקבע בהצעה, כי הממשלה תתנגד להצעות חוק שנועדו להגדיל את התמלוגים, וכי רק בעוד כמה שנים ניתן יהיה לדון בכך - לאחר שייושבו מחלוקות עם כיל על תמלוגי עבר וגובה מס חברות שעליה לשלם.

ההצעה שנויה במחלוקת, כי היא כורכת הסדר עקרוני של תמלוגים על ניצול אוצרות טבע בהסדרים אחרים, שילוב שפותח פתח למקח וממכר שייטיב עם החברה, על חשבונו של הציבור.

בנוסף לזה, ההצעה גובשה כאשר משרד האוצר העריך, שהתמורה שתקבל המדינה מכיל תהיה כ-55% מההרווח התפעולי שלה. אבל TheMarker חשף כי הנתון שהציג משרד האוצר שגוי, משום שהוא כולל, בין השאר, 25% מס דיבידנדים, שאינו צריך להיות משוקלל. בעקבות החשיפה הודה משרד האוצר בטעות ותיקן את הערכתו ל-33.5%, אבל לא שינה את ההמלצה להשאיר את התמלוגים על 10% בלבד, כדי להגדיל את התמורה למדינה.

צעד זה לא הוסבר והוא מצטרף לאי-נכונותו של משרד האוצר להציג את ההסכם המלא עם כיל לציבור. גם שרים בכירים סיפרו שלא ראו אותו ושהוא לא צורף להצעת ההחלטה.

הבנות נוספות שהובאו לממשלה קובעות, כי כיל תממן 3.04 מיליארד שקלים מקציר המלח, שנאמד ב-3.8 מיליארד שקלים. המדינה אמורה לממן 760 מיליון שקל ממנו. עם זאת, במקום אחר בהצעה מצוין, שהעלות התקציבית של הפרויקט היא 1.33 מיליארד שקל.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר שיצביע נגד ההצעה. לדבריו, יש להקים ועדה ציבורית, מעין ועדת ששינסקי ב', שתקבע את גובה התמלוגים של כיל, וכן יש להקים קרן לשיקום ופיתוח אזור ים המלח.

לארגונים הסביבתיים יש ביקורת על הסכם הגדלת התמלוגים שיעבירו המפעלים לממשלה. בסוף השבוע פנו עמותת "אדם טבע ודין" והתנועה לאיכות השלטון לממשלה ואיימו בפנייה לבג"ץ אם הסכם התמלוגים יאושר. שני הארגונים הזכירו שמשרד האוצר הודה שהציג באופן שגוי את החלק שיהיה למדינה מרווחי מפעלי ים המלח כגדול בהרבה משיהיה לפי ההסכם. הדבר מעיד, לטענת הארגונים, שההסכם גובש על בסיס נתונים שגויים ושיש חשש שהציבור יקבל חלק קטן יותר מהמגיע לו על פי עקרונות צדק חלוקתי של השימוש במשאבי טבע. מאדם טבע ודין נמסר, כי בהסכם מוותרת הממשלה על מיליארדי שקלים.

מקורבים למגעים עם כיל אמרו, כי משרד האוצר העדיף להקטין את חלקו במימון קציר המלח. הוא הסכים ללכת לקראת כיל בעניין התמלוגים, כדי שחברת כיל תלך לקראתו בעניין קציר המלח. כלומר, משרד האוצר הקריב את הטווח הארוך לטובת הטווח הקצר.

אוליבייה פיטוסי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו