בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עם אישור ההסכם בים המלח, יחל המאבק על שימור הנוף

הממשלה צפויה לאשר היום כי כימיקלים לישראל תממן את רוב קציר המלח בים. הארגונים הסביבתיים דורשים שהצעד לא יפגע בסביבה

8תגובות

הממשלה אמורה לאשר היום את ההסדר בין המדינה לבין מפעלי ים המלח, בבעלות חברת כימיקלים לישראל, הקובע שהמפעלים יממנו את הרוב המכריע של פרויקט קציר המלח שנועד להגן על בתי המלון בדרום ים המלח. עם אישור ההסכם צפויות מחלוקות רבות על אופן ביצוע הפרויקטים בין המפעלים לארגונים סביבתיים, הדורשים שהמתקנים הקשורים בקציר המלח ובתשתיות אחרות של המפעלים יוקמו באופן שלא יפגע בסביבה.

ההסדר החדש נועד לטפל בבעיית העלייה של מפלס הבריכה התעשייתית, שלידה שוכנים בתי המלון, באמצעות איסוף (קציר) המלח המצטבר בקרקעית ומעלה את המפלס. עד עתה הגנו מפעלי ים המלח על בתי המלון מהצפה בהגבהת סוללות עפר המקיפות את הבריכה, שגודלה כמחצית משטח הכנרת.

מפעלי ים המלח הם שיבצעו את פרויקט קציר המלח. החל מ-2017 אי אפשר יהיה להגביה את מפלס המים של הבריכה או הסוללות, אלא אם כן תהיה דחייה בפרויקט הקציר עקב עיכובים שגרמו דרישות מוסדות התכנון. לפי ההערכה, עלות הפרויקט תהיה 3.8 מיליארדי שקלים. מסכום זה המפעלים ישלמו 3.04 מיליארדים. עם זאת ייחסכו מהם עלויות שונות, כמו אלה של הגבהת הסוללות.

בנוסף למערך קציר המלח, יגישו מפעלי ים המלח לאישור מוסדות התכנון - ובהם הוועדה התכנונית לתשתיות לאומיות - תוכנית להקמת תחנת שאיבה חדשה. הצורך בתחנה נוצר עקב ירידת מפלס הים והתרחקות המים מהתחנה הפועלת כעת. ללא קשר להסדר החדש, ממשיכים המפעלים לקדם תוכנית להקמת בריכה תעשייתית חדשה, שאליה ישאבו עוד מים מים המלח. הצעת ההחלטה שתאושר היום קובעת שהממשלה תנחה את הוועדה לתשתיות לאומיות לפעול לאישור תוכנית הקמת מערך קציר המלח ותחנת השאיבה עד יוני 2013.

העברת תחנת השאיבה היא עדיפות עליונה למפעלי ים המלח כי בלי שאיבה תיעצר הפעילות התעשייתית. אבל ארגונים לשמירת הסביבה חוששים שהמיקום החדש של התחנה שמציעים המפעלים יצריך עבודות בהיקף נרחב בתוואי נחל צאלים, שיגרמו נזק כבד לנחל, מהחשובים באזור מבחינה נופית ואקולוגית. ייתכן שהארגונים ידרשו מהמפעלים לבחון חלופות מיקום נוספות ובהן הקמת תחנת שאיבה בים.

גם מערכת קציר המלח עשויה לגרום נזק לנחל צאלים. פינוי המלח ייעשה במסוע, והמפעלים תומכים בתוואי מסוע שיעבור בתוואי נחל צאלים. צוות מומחים שבחן את חלופות קציר המלח בשביל החברה הממשלתית העוסקת בהגנות על בתי המלון המליץ על תוואי אחר, שיגרום לדעתו פחות נזק לסביבה. ביחס לבריכה החדשה שמפעלי ים המלח מעוניינים להקים, הארגונים הסביבתיים טוענים שיש להתנגד לה כי תאיץ את ירידת מפלס הים, ולהקמת סוללות מסביב לה תידרש כריית כמויות גדולות של קרקע באזור המדברי, שתגרום נזק נופי נוסף.

חלופת קציר המלח זוכה לתמיכה עקרונית של הארגונים הסביבתיים, בין השאר משום שתשנה את מצב הדברים היום שבו המפעלים יוזמים פעולות כרייה נרחבות כדי להגביה את הסוללות סביב הבריכה הקיימת. "ההחלטה לאישור קציר המלח היא הישג סביבתי משמעותי", אמרה בסוף השבוע החברה להגנת הטבע. "הקציר הוא הפתרון היחיד הנותן מענה ארוך טווח למערכת היחסים המורכבת בין התעשייה, התיירות והסביבה, באגן הדרומי של ים המלח".

עופר וקנין
מיכל פתאל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו