בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המנגינה לעולם נשארת

מחקר מגלה כי נגנים אינם מבדילים בין צליליהם של כינורות עתיקים לחדשים

7תגובות

הם נחשבים לכלי המוזיקה הנדירים ביותר שיוצרו מעולם והאספנים נאלצים להיפרד ממיליונים רק כדי להפכם לשלהם. אולם נראה שכנר מקצועי לא יכול לגלות באמצעות הצליל בלבד אם הוא מנגן בכינור סטראדיווריוס בן 300 שנה או אם הוא מנגן בכינור שנבנה לפני שבוע. בנוסף, אם שם המשחק הוא איכות, הכנר המחונן יעדיף לנגן דווקא בכינור מודרני.

גילויים אלה עולים מניסוי שערכה קלאודיה פריץ, חוקרת מאוניברסיטת פאריס, בתחרות כינור בינלאומית שהתקיימה באינדיאנאפוליס ב-2010. היא ביקשה מ-21 מוזיקאים לנגן בשישה כינורות שונים, שלושה מהם מודרניים ושלושת האחרים נבנו בידי בוני כינורות איטלקים מפורסמים: אחד נבנה בידי גווארנרי דל גסו בסביבות 1740 ושניים נבנו בסדנא של אנטוניו סטראדיוורי בסביבות 1700.

פריץ ערכה את הניסוי באולם שאורותיו עומעמו והעבירה את הכינורות בצורה אקראית למשתתפים. אלה התבקשו לחבוש משקפי רתכים ולעמוד מאחורי וילון הפרדה. כל אחד מהמוזיקאים ניגן בששת הכלים ודירג אותם לפי נגישות, תגובה ו"גוון טון" המגדיר את איכות הקול.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

"לא חסמנו את הראייה של הכנרים באופן מוחלט כיוון שכך היינו פוגעים בתפישה שלהם יותר מדי", מסבירה פריץ. "במשקפי רתכים הם יכלו לראות את קו המתאר של הכינור אך לא לזהות את התוויות או את העיטורים שעליו", אמרה. כדי להסוות כל שריד ריח מהכינורות הישנים, הזליפה פריץ בושם על סנטרי הכנרים.

במסקנות שפרסמו ב"רשומות האקדמיה הלאומית למדעים", מדווחים פריץ ועמיתיה כי הכנרים העדיפו ברובם את הכינורות החדשים והכי פחות התלהבו מאחד מכינורות הסדנא של סטראדיווריוס. כשנשאלו, לא יכלו הכנרים להשיב אילו מהכינורות עתיקים ואילו חדשים.

שוויים של שלושת הכינורות העתיקים מסתכם בעשרה מיליון דולר, פי מאה משווי הכינורות המודרניים. "מדובר בכלים יפהפיים אבל מחירם מטורף", אומרת פריץ. לדבריה, "אין משמעות לכך שהכינור עתיק או חדש. כל מה שחשוב הוא אם זה כינור טוב או רע. בוני כינורות מודרנים רבים עושים עבודה נהדרת".

אנטוניו סטראדיוורי, שחי ב-1644-1737 באיטליה, נחשב למי שהגדיר את ממדי הכינור המודרני וכך העניק לו צליל חזק ועגול יותר. כ-650 מהכלים שבנה עדיין קיימים כיום.

דודו בכר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו