בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקוואזי-גביש הגיע מהחלל במטאוריט

שבועות לאחר הענקת פרס נובל לפרופ' דן שכטמן, מדענים טוענים כי תגליתו נמצאה באבן מלפני 4.5 מיליארד שנים שמקורה מחוץ לכדור הארץ

34תגובות

שבועות ספורים בלבד חלפו מאז קיבל פרופסור דן שכטמן פרס נובל לכימיה על גילוי גבישים קוואזי-מחזוריים, וכעת מדווחים מדענים כי גילו לראשונה גביש מסוג זה שמקורו בחלל. במאמר שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, טוען הצוות, הכולל חוקרים מאיטליה ומארה"ב, שהאבן שבה נמצא הגביש היא ככל הנראה מטאוריט. להערכתם, הגביש נוצר לפני 4.5 מיליארד שנה, כשמערכת השמש היתה בתחילת התפתחותה.

עד שלהי שנות ה-80 עצם קיומם של גבישים קוואזי-מחזוריים היה בגדר רעיון מופרך. מדענים מתחום הקריסטלוגרפיה העריכו כי גבישים מסוג זה אינם יכולים להתקיים - לא במעבדה, לא בטבע הארצי ולא בחלל.

ההנחה היתה שבמוצקים גבישיים, האטומים מסודרים באריחים שמופיעים בצורה מחזורית, כלומר אותה צורה חוזרת על עצמה שוב ושוב בכל מקום בגביש, כמו משבצת בלוח שחמט או משושה בחלת דבש.

המחזוריות הכתיבה תכונה חשובה נוספת: לאריחים שהרכיבו את הגביש היתה סימטריה סיבובית. משמעות הדבר היא שאפשר לקחת את הצורה הבסיסית שמרכיבה את הגביש, לסובב אותה והיא תיראה בדיוק אותו דבר.

באותו אופן אפשר לסובב את משבצת לוח השחמט ארבע פעמים והיא תיראה אותו דבר, וכך גם במקרה של משושה חלת הדבש. אך במקרה של סימטריה מחומשת, טענו הקריסטלוגרפים כי הדבר בלתי אפשרי, ממש כשם שלא ניתן לרצף באריחים מחומשים.

התגלית המהפכנית של שכטמן באפריל 1982 שבה ייצר במעבדה גביש קוואזי-מחזורי, התקבלה בפקפוק רב, אך הממצאים זכו שוב ושוב לאישוש במיקרוסקופ אלקטרונים. כיום ניתן ליצור במעבדה מאות סוגים שונים של גבישים קוואזי-מחזוריים בתהליכים סטנדרטיים. ועדיין, מדובר היה בתוצאות מעבדה בלבד. אך עם מציאת הגביש במזרח רוסיה נמצאה גם ההוכחה הראשונה שקוואזי-מחזוריות קיימת גם בטבע.

הגביש הקוואזי-מחזורי הרוסי בנוי מתערובת של אלומיניום, נחושת וברזל ונמצא בתוך אבן שגודלה כמילימטר.

הוא התגלגל למוזיאון טבע בפירנצה, שם התגלה בסתיו 2008 על ידי לוקה בינדי, עובד במוזיאון. בינדי פנה לחוקר פול סטיינהרדט מאוניברסיטת פרינסטון, שחיפש אחר גבישים מסוג זה בטבע, וב-2009 פרסמו השניים יחד עם כמה חוקרים נוספים מאמר בכתב העת Science שתיאר את הממצא. במאמר המתפרסם כעת, טוענים החוקרים כי מקורו של הגביש הקוואזי-מחזורי שהתגלה ברוסיה הוא בעצם בחלל. לדבריהם, באבן התגלו מינרלים שונים המכילים אוליבין ופירוקסן, המאפיינים את המטאוריטים הפרימיטיביים יותר.

הסיבה: התנגשות בין אסטרואידים

פרופ' שלמה בן-אברהם, חוקר גבישים מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון, אומר כי ההנחה הראשונית היתה שהגביש הקוואזי-מחזורי אינו מספיק יציב וככל הנראה מתפרק בטבע. "כעבור זמן לא רב יצרו גבישים יציבים לגמרי, מאות רבות של גבישים יציבים לגמרי, אבל בטבע עדיין לא מצאו כאלה", הוא אומר, "גילוי הגביש הקוואזי-מחזורי הראשון השלים את התמונה מבחינה זו".

באשר לכך שייתכן כי מדובר בגביש שמקורו מחוץ לכדור הארץ, אומר בן-אברהם כי כדי "לבשל" את הגביש "צריך טמפרטורות גבוהות, אולם תנאים כאלה על פני כדור הארץ הם נדירים". פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב סבור כי "היווצרות של גביש קוואזי-מחזורי כזה בחלל דורשת התנגשות אלימה בין אסטרואידים, שבה נוצר לחץ של לפחות עשרת אלפים אטמוספרות בטמפרטורה של לפחות 1,200 מעלות צלזיוס". לדבריו, גם המינרלים שעוטפים את הגביש, אוליבין ופירוקסן, נוצרים בטמפרטורות גבוהות מעין אלה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו