בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גישה חדשה למאבק בחולות סמר - פנייה ללב הקבלן

המתנגדים לכריית החולות מקפידים להתייצב להפגנה מדי יום, בזמן העבודה, מבלי להפריע לקבלן. "נמשיך לבוא לכאן גם אם זה יימשך כמה שבועות רצוף"

16תגובות

זה כשבוע, מעט אחרי הזריחה, יוצאת מבית ספר שדה באילת קבוצת צעירים העובדים במקום בצוות ההדרכה ועושה את דרכה לדיונות של חולות סמר שבדרום הערבה. שם הם מתייצבים ליד מתקן שקילת החול שהציב הקבלן האילתי יוסי הראל ומחכה לבואו, כשחבריה נושאים שלטי מחאה נגד עבודות הכרייה שמתבצעות במקום. בהמשך מצטרפים אליהם מדי פעם כמה תושבים. זהו השלב המכריע של מאבק מתמשך לכריית חלק משמעותי מדיונות חול היוצרות נוף מרהיב, ובתוכן מתקיים מגוון עשיר של בעלי חיים, חלקם נדירים ביותר. ארגוני הסביבה ניסו קודם לכן לפנות לערכאות משפטיות והגישו התנגדויות לוועדות תכנון, אך כל אלה לא עצרו את גלגלי הדחופרים.

"נמשיך לבוא לכאן גם אם זה יימשך כמה שבועות רצוף", אמר השבוע אילון ליטוב, המדריך בבית ספר שדה באילת, המופעל על ידי החברה להגנת הטבע. "אנחנו לא מבינים מדוע צריך להיות קטנוניים ולהתעקש לפגוע בחולות האלה כשלדעתנו יש תחליפים אחרים". נועם יוסף, דוקטורנט מהמכון הבין-אוניברסיטאי באילת, שהצטרף למשמרת המחאה שבה נכח גם המנחה שלו, הדוקטור נדב ששר, חיזק את דברי לביטוב: "חייבים להשתמש דווקא במקום הזה? האם אלה חולות מדויקים משוויצריה ושום חול אחר לא יתאים?".

הסיפור של דיונות סמר מציב בימים אלה מבחנים לא פשוטים לארגוני הסביבה, ובמיוחד לחברה להגנת הטבע. המשרד להגנת הסביבה וחלק מהארגונים הסביבתיים נטו לקבל פשרה שהציע שר השיכון והבינוי, שעל פיה יצומצם היקף כריית החול בסמר. לעומת זאת, טענו אנשי החברה להגנת הטבע שכל כרייה במקום תגרום נזק כבד והחליטו להמשיך במאבק, כשאופן המחאה העיקרי שנותר להם הוא מאבק בשטח.

אליהו הרשקוביץ

בשבוע שעבר החליטו אנשי החברה להגנת הטבע, בניגוד למסורת הקבועה שלהם של שמירה קפדנית על החוק, לנקוט גם שיטות שמשמעותן הפרת החוק. הם הפריעו לעבודת הקבלן וסירבו להתפנות עד שתשעה מהם נעצרו על ידי המשטרה. הבולט בהם היה סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, ניר פפאי.

פפאי הסביר כי "לנוכח חוסר הסבירות הקיצוני שיש בכרייה, הנזק האקולוגי הבלתי הפיך והעובדה שיש חלופות זמינות לאספקת החול, וגם בגלל מה שקרה בשטח, חשבתי ואני עדיין סבור כי זה היה נכון לקחת אחריות אישית ולשלם מחיר למען הגנה על ערכי הטבע בסמר". לדבריו, "הפעולות לא היו אלימות בשום צורה. מדובר בישיבה בתוך הכף של הדחפור ופינוי מהמקום בצורה מסודרת לבקשת המשטרה". הוא שוחרר לאחר כמה שעות במעצר, והמשטרה הורתה לו לא לבוא לאזור בשבועיים הקרובים.

המצב בשטח הלך והסתבך בשבוע האחרון, לאחר שנגרמה חבלה לכבלים ששימשו להפעלת מתקן המשקל. החברה להגנת הטבע גינתה את הפעולה בחריפות וציינה שהיא מתנגדת לכל פגיעה ברכוש או בנפש. מינהל מקרקעי ישראל מיהר לנצל את הזדמנות והוציא הודעה שבה האשים בחבלה את הפעילים למען הסביבה. "זו תופעה מדאיגה של אנרכיזם אלים העוטה אדרת ירוקה", ציינו במינהל.

הפעילים מבית ספר שדה באילת הבאים בימים האחרונים למשמרות המחאה מתנגדים לכל פעולה לא חוקית. "אנחנו פשוט מקיימים משמרות מחאה מול הקבלן ומנסים לדבר אתו", אומר יותם בר, מנהל בית הספר. "מהתשובה הזאת אפשר להבין מה אני חושב על הפעילות שהביאה למעצרים בשבוע שעבר".

בבקרים שבהם הקבלן מתעכב מנצלים הפעילים את הזמן כדי להכיר את השטח. השבוע הם עשו זאת בעזרתו של הדוקטור אורי שינס מאוניברסיטת חיפה-אורנים החוקר את הדיונות. "אם באמת לא היתה ברירה והיה צריך לכרות חול הייתי מציע לעשות זאת בחלק החולות שהוכרז כשמורת טבע, כי הוא כבר פגוע מפעולות פיתוח שונות", אומר שינס.

הטיעון המרכזי של פעילי הסביבה נגד המשך העבודות הוא שאין צורך ממשי בחול הנכרה בסמר וכי יש לו תחליפים. לטענתם גם הקבלן העובד במקום העביר להם מסר שהוא מצפה שהמינהל ייתן לו פיצוי ושלא יצטרך להמשיך לכרות. היו פעילי סביבה שטענו שמינהל מקרקעי ישראל מתעקש להמשיך בכרייה רק כדי לא להצטייר כמי שהפסיד במאבק.

קבלן הביצוע, יוסי הראל, אמר בתגובה כי "לדברים האלה אין שחר". לדבריו, "לחומר שאני מוציא מסמר יש ביקוש ויש לי הסכמים עם לקוחות. הפסדתי כבר הרבה כסף בגלל העיכובים שהיו בעבודה. אני מספק את החול שהוצאתי למטרות כמו גינון ולמפעלי בטון. המאבק שלהם להצלת הדיונות הוא לגיטימי, אבל היתה הצעה לפשרה והם דחו אותה".

לעומת זאת טוען מנהל מרחב דרום של חברת הכרייה והחציבה הגדולה "אבן וסיד", מנחם אינטרטור, שכיום ניתן לספק את כל צורכי החול לבנייה באילת ללא צורך בחול מדיונות סמר. כל זאת באמצעות שתי מחצבות הפועלות סמוך לעיר. "יש מחצבה אחת שבה כבר גורסים חומר חציבה לחול ויש מתקן מיוחד ששוטף אותו ומוציא אותו באיכות מתאימה", הוא מציין. "צריכת החול באילת היא לא גדולה ואם היינו יודעים שיש ביקוש גם אנחנו היינו מקימים מתקן לשטיפת חול ומשווקים אותו".

כיום מזדקרות ליד האתר של "אבן וסיד" ערימות ענק של שאריות חומרי חציבה שאותם אפשר היה להפוך לחול. מערימות אלה ניתן להשקיף על המשאיות עמוסות החול של יוסי הראל העושות את דרכן לאילת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו