בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוזמה: מוצבים נטושים של צה"ל יהפכו לשמורות עטלפים

8תגובות

רשות הטבע והגנים פועלת מול משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל כדי להפוך שורת מוצבים נטושים של צה"ל לאורך בקעת הירדן לשמורות עטלפים. זאת לאחר שהתברר כי מוצבים אלו הפכו לאתרים שבהם אוכלוסיות גדולות של עטלפים, ובהם לא פחות מ-12 מינים, הן שליש ממיניהם בישראל.

לפני כשבועיים - בכנס השנתי שערכה רשות הטבע והגנים להצגת פעילותה - דיווח האקולוג של הרשות, ד"ר נועם לידר, על סדרת תוכניות לשימור אוכלוסיית העטלפים בישראל. אחת הבולטות שבהן היא לתת מעמד מוגן לעשרות מוצבים נטושים של צה"ל בצפון בקעת הירדן, בתוך תחום ישראל. כמו כן יתקיים שיתוף פעולה עם המינהל האזרחי על מנת להגן על העטלפים גם במוצבים שמעבר לקו הירוק. "הרשות כבר מנהלת מגעים בעניין עם משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל, המגלים באופן עקרוני גישה חיובית לרעיון של העברת המוצבים לניהול הרשות", ציין לידר.

על פי הרשות, חלק מהמוצבים כבר נמצאים בתחומי שמורות טבע וגנים לאומיים והכוונה היא שגם מוצבים נוספים יוכרזו כשמורות או שתימצא דרך אחרת לתת להם מעמד מוגן. כך תוכל הרשות לפקח על פעולות שעלולות לסכן את העטלפים, לרבות שימוש חקלאי בחומרי הדברה או כניסת מטיילים.

בארבע השנים האחרונות מקיימים חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, ערן לוין וערן עמיחי, מעקב אחר העטלפים בשורה של מוצבים נטושים - שלא נעשה בהם שימוש מאז הסכם השלום עם ירדן ב-1994 - לאורך בקעת הירדן, בין ים המלח בדרום והכנרת בצפון. המעקב נעשה בשיתוף מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע ובתמיכת רשות הטבע והגנים.

ערן עמיחי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

בעבר נהגו העטלפים לחיות במערות טבעיות רבות המצויות באזור בקעת הירדן. אולם מאחר שרועים החלו להשתמש במערות אלו, נאלצו העטלפים לחפש אתר חלופי. הפתרון שמצאו העטלפים הוא לנצל את המוצבים הנטושים שבהם הם שוהים בעיקר בקיץ ובאביב. הם משתמשים בהם כמקום שהייה ביום אך גם כמושבות לרבייה וגידול צאצאים.

על פי ממצאי הסקרים האחרונים התגלו במוצבים 12 מיני עטלפים אוכלי חרקים ובהם מינים כמו פרסף גדול ופרסף מצוי שאזור זה הוא קצה אזור התפוצה שלהם בעולם - כך שהם יותר רגישים לשינויים והפרעות באורח חייהם. בחלק מהמוצבים התגלו מאות עטלפים ובאחרים נמצאו אלפים. לחוקרים התברר שבמוצבים יש תנאי מסתור וטמפרטורה מתאימים, אולם בניגוד למערות שבהן לעטלפים נקודות אחיזה רבות בתקרה, אליהן הם מצמידים את רגליהם, במוצבים קיים חוסר בכאלו. לכן החלו החוקרים ואנשי רשות הטבע והגנים להוסיף באופן מלאכותי נקודות אחיזה. זאת בין היתר באמצעות חומר פלסטי שהותז בצורת נטיף אל התקרה כך שעטלפים יוכלו להיאחז בו. במקרים אחרים בוצע חספוס בתקרות או שהוצמדה אליהם רשת פלסטיק שגם אליה יכולים העטלפים להיצמד. בדו"ח האחרון שפרסמו החוקרים על המוצבים הם מדגישים שלנוכחות העטלפים יש חשיבות אקולוגית וסביבתית: "זהו אזור שיש בו פעילות חקלאית רבה, של ישראל ושל ירדן והרשות הפלסטינית. אוכלוסיות גדולות של עטלפים הן גורם חשוב בוויסות אוכלוסיות חרקים המזיקים לחקלאות ובכך הם מאפשרים צמצום השימוש בחומרי הדברה כימיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו