בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהארכיאולוגיה והטכנולוגיה משלבות ידיים

כשהארכיאולוגים מתחילים להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות הכל יכול להשתנות. "בשביל ארכיאולוגים, זה ההבדל בין ארמון לאורווה"

8תגובות

לעין בלתי מזוינת של ארכיאולוגים ומתנדבים המשתתפים בחפירה של "משלחת ליאון לוי" באשקלון, החומר האבקתי שגילו נראה כמו גבס. הם בחנו את האבקה במיקרוסקופ פטרוגרפי ובספקטרומטר רק כדי להיות בטוחים, אך אז גילו שלא מדובר כלל במוצר תעשייתי, אלא בצמחים שנרקבו ובחומר צואתי.

הגילוי הזה הוכיח לחברי המשלחת כי מבנים מסוימים שהתגלו באשקלון - שבה התקיימו תרבויות במשך אלפי שנים - שימשו בעלי חיים ולא בני אדם כפי שחשבו תחילה. הוא התאפשר בזכות שיתוף פעולה ייחודי בין ארכיאולוגים ומעבדה ניידת, המאפשרת לחופרים לבחון דגימות במהירות ולסגל את שיטות החפירה שלהם לתוצאות.

"הנישואים" בין מדע חברתי למדע מדויק אינם ייחודיים בהכרח, אך נדירים בתחום מחקר כמו ארכיאולוגיה, הנמצא בתפר שבין מדעי הרוח למדעי החיים. בישראל מדובר בתחום מחקר עולה, שאותו מכנה סטיב וויינר, מנהל "מרכז קימל לארכיאולוגיה" במכון ויצמן, "מיקרוארכיאולוגיה".

"בישראל ארכיאולוגיה נלמדת במחלקות של מדעי הרוח וכתוצאה מכך הארכיאולוגים מתקשים לנצל את מלוא הכלים המדעיים העוצמתיים החדשים. יש תהום בין המחנות", אומר וויינר, "הגישה הייחודית של מכון ויצמן לא נוגעת לכלים או למתודולוגיות. היא נוגעת לפתרון בעיות ארכיאולוגיות בעזרת שילוב כלים - גם בשטח וגם במעבדה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות ישירות לפייסבוק

"בשביל ארכיאולוגים, זה ההבדל בין ארמון לאורווה", אומר דניאל מסטר, מרצה בוויטון קולג' שבאילינוי ואחד ממנהלי החפירה. "העבודה שלנו עם הצוות של מכון ויצמן היתה צעד גדול קדימה".

שיתוף פעולה מיקרוארכיאולוגי מוצלח אחר התרחש בקיץ שעבר. מיכאל טופולו, דוקטורנט בן 27 מאוניברסיטת תל אביב, ניתח שכבת אפר משנת 604 לפנה"ס, התקופה שבה תקפו הבבלים בהנהגת נבוכדנצר את אשקלון. "בין כל הפיסות שהצלחתי לאסוף, החשובות מכולן הן רצפות פיטוליט (מינרל סיליקטי הנוצר מתוך הצמח), המורכבות משאריות מיקרוסקופיות של צמחים", הוא מספר. בזכות שיתוף הפעולה טופולו היה מסוגל לקבוע אם הרצפות הוכנו מצמחיית פרא שבה השתמשו ליצועי מיטה או ממרכיבים חקלאיים כמו קש.

כתוצאה מכך מה שנראה לטופולו במקור כמו גבס הפך להיות קליפות דגן שעליהן הונחה מחרשת ברזל, בור אחסון גרעינים מהתקופה המצרית ורצפה שהוכנה מעלי עץ תמר. "סוג כזה של מידע יכול לשנות פרשנות ארכיאולוגית של מבנה או בניין שלם", הוא אומר, "הכל תלוי בהתאמה לפעילויות האנושיות שזוהו במקום".

"אנחנו מנסים לפתור בעיות ארכיאולוגיות באמצעות ממצאים מאקרוסקופיים שאנחנו מגלים, ומיקרוסקופיים שמתקבלים באמצעות המכשירים", מסכם וויינר. "לא תמיד אנחנו מצליחים לענות על השאלות שהצבנו לעצמנו וזה מתסכל. אבל ביחד אנחנו יכולים להשתמש בכל הכלים שברשותנו כדי לבנות מחדש את החיים באשקלון העתיקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו