בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר חושף השפעות מפתיעות של פטריות הזיה על המוח

חוקרים בריטים טוענים כי החומר הפעיל בפטריות גורם להפחתת הפעילות המוחית ומביא למצב של "קוגניציה בלתי מרוסנת"; ג'ון לנון גילה את זה קודם

95תגובות

חוקרים בריטים שבחנו את השפעת החומר הפעיל בפטריות הזיה על פעילות המוח גילו להפתעתם שהסם מפחית את הפעילות העצבית הכוללת. לטענתם ממצאים אלה מתיישבים עם תפישות הרואות במוח מעין שסתום מצמצם של החוויה.

החוקרים השתמשו בסורק fMRI כדי לעקוב אחר שינויים בזרימת הדם במוחם של 30 נבדקים שונים, לפני ואחרי שניתנה להם זריקה ובה כמות קטנה של פסילוסיבין, החומר הפעיל בפטריות הזייה. ממצאיהם, שפורסמו השבוע בכתב העת הנחשב Proceedings of the National Academy of Sciences, מראים שדווקא אותם אזורים במוח שבהם קיימת פעילות מוחית גבוהה יחסית בתנאים רגילים, הראו באופן עקבי פעילות עצבית פחותה בהשפעת פסילוסיבין. הפעילות פחתה בעיקר ברשתות העצביות עם ריכוז קשרים רבים לרשתות עצביות אחרות, כלומר רשתות עם תפקיד מרכזי בחיבור בין אזורים שונים במוח - "מה שמאפשר מצב של קוגניציה בלתי מרוסנת", כדברי המאמר.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

"רשתות החיבור הללו מגבילות את חוויית העולם שלנו ומשמרות את הסדר שלו", הסביר ראש צוות המחקר, הפסיכיאטר דיוויד נאט מאימפיריאל קולג' בלונדון. "אנו עכשיו יודעים שהשבתת האזורים הללו מובילה למצב שהעולם נחווה כמוזר".

רקס

אלא שבאתר כתב העת Nature צוין כי מחקרים קודמים העלו תוצאות סותרות לגבי הפעילות העצבית. לדברי פרנץ פולנוויידר מאוניברסיטת ציריך בשווייץ, "אנחנו קיימנו כמה מחקרים דומים ותמיד ראינו הפעלה של אותם אזורים".

לדברי חוקר המוח, הפרופסור עידן שגב מהאוניברסיטה העברית, המעניין במחקר הוא לא עצם ההפחתה בפעילות המוחית: "פחות או יותר פעילות מוחית, זה לא דרמטי מבחינתי. אבל החוקרים מראים שכאשר אתה לוקח את הסם, אז הרשתות העצביות שמופעלות על-ידי הקלט החושי מהסביבה פחות פעילות. הפעילות המוחית היותר מרכזית ממשיכה להתקיים, אבל בלי הדומיננטיות של הסביבה החיצונית, שבדרך כלל משתלטת על הפעילות העצבית".

עורכי המחקר הנוכחי הזכירו במאמרם את המסה הנודעת של אלדוס האקסלי, "דלתות התודעה" (Doors of Perception) שמתארת את חוויות הסופר הבריטי בהשפעת מסקלין. הם ציינו שממצאיהם תואמים לאחד מרעיונות היסוד שהאקסלי מציג במסתו, לפיו המוח הוא מעין "שסתום מצמצם" שמונע מהאדם לקרוס תחת חוויה אינטנסיבית מדי של הקיום. האקסלי טען שסמים כמו מסקלין מסירים באופן חלקי את מנגנון ההגנה הבסיסי הזה.

"אני לא יודע אם יש כאן איזשהו שסתום שסוגר או מתעל מידע", אומר פרופ' שגב, "אבל אפשר לומר שבאופן פוטנציאלי אתה יכול לממש המון חלקים במוח שלא מומשו, למשל בתהליך של למידה, ולהעיר רשתות עצביות רדומות שיבטאו עולם חדש או מטלות חדשות למוח כשהרשתות הללו באות במגע עם הסביבה החיצונית.

"במקרה הזה הסם כאילו מבטא עולמות חדשים שקבורים כבר מאה אלף שנים במוח. הרי השתנינו במאה אלף השנים האחרונות משום שהמוח האנושי נחשף לתביעות ולמטלות חדשות. הסם רק ביטא קוגניציה שהיתה קיימת ממילא. צריכים לחשוב על זה כרשת דינמית שכל הזמן יכולה להתארגן מחדש כך שהיא תספק את הצרכים החיצוניים, והסם חושף את האפשרויות האלה בלי שיהיה לך גירוי מבחוץ".

מחקר נוסף שצפוי להתפרסם בהמשך השבוע בכתב העת British Journal of Psychiatry, קובע כי הפסילוסיבין הגביר את יכולת הנבדקים להעלות זכרונות אישיים. כמו כן הם דיווחו על שיפור ברווחתם הרגשית כשבועיים אחרי צריכת החומר.

בשנה שעברה נערך מחקר שבו 12 אנשים שסבלו מחרדה וצרכו פסילוסיבין, דיווחו על שיפור במצבם הנפשי כעבור חצי שנה. החוקרים סייגו את המחקר הנוכחי בכך שלמשתתפים היה ניסיון קודם בסמים פסיכדליים שייתכן שהשפיע על הממצאים.

ד"ר רובין קרהארט-האריס מהמחלקה לרפואה באימפיריאל קולג' בלונדון, שגם היה חתום על שני המאמרים, אמר בהודעה לעיתונות כי "בשנות ה-50 נעשה שימוש מקיף בפסילוסיבין בפסיכותרפיה, אבל הרציונל הביולוגי לשימוש שלו לא נחקר כראוי עד עכשיו. הממצאים שלנו תומכים ברעיון שפסילוסיבין מסייע לגישה לזכרונות ולרגשות... ההשפעות דורשות מחקר נוסף. המחקר שלנו היה מצומצם, אבל אנו מעוניינים לחקור את הפוטנציאל של פסילוסיבין ככלי טיפולי".

עורך המחקר: נטילת אקסטזי מסוכנת פחות מרכיבה על סוסים

אחד משני מובילי המחקר הנוכחי, פרופ' דיוויד נאט, שימש עד לפני שנים ספורות ראש המועצה המייעצת לממשל הבריטי בנוגע לסמים. בסוף 2009 פוטר מתפקיד זה לאחר שטען שנטילת אקסטזי מסוכנת פחות מרכיבה על סוסים.

שנה לאחר מכן פרסם נאט בכתב העת Lancet דו"ח שריכז דעות מומחים על סמים שונים. בחיבור נקודות הדירוג בין 1 ל-100 שהעניקו המומחים ל-20 סמים שונים ב-16 קטגוריות שונות - הנוגעות לנזקים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים והחברתיים של הסמים - אלכוהול הגיע למקום הראשון, ואחריו הרואין וקראק.

פטריות הזיה הגיעו לתחתית הרשימה, עם חמש נקודות בלבד לתיאור הנזק למשתמש ואפס נקודות נזק לאחרים, LSD קיבל שבע נקודות בלבד, אקסטזי קיבל תשע נקודות, קטמין קיבל 15 נקודות, קנביס 20 נקודות שהתחלקו כמעט שווה בשווה בין הנזק למשתמש ולחברה, טבק קיבל 26 נקודות, קוקאין קיבל 27 נקודות, מתאמפטמין (קריסטל מת') קיבל 33 נקודות, קראק 54, הרואין 55, ואלכוהול במקום הראשון עם 72 נקודות.

הקטגוריות השונות התייחסו בין היתר לשיעור תמותת המשתמשים, תלותם בסמים השונים, תפקודם החברתי, כמו גם לפשיעה, פגיעה במערכות יחסים, נזק סביבתי, נזק כלכלי וקהילתי ועוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו