בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממטוסי קרב ועד קרם הגנה: השימושים המרתקים בננו-חומרים

ננו-חומרים הם כיום "טכנולוגיה חמה" בתחומים רבים ומגוונים. בישראל פותחו ננו-חלקיקים שניתן יהיה להשתמש בהם להובלת גבישי תרופה נגד מחלת הסרטן

תגובות

ננו-חומרים הם כיום "טכנולוגיה חמה" בתחומים רבים ומגוונים. ברפואה, לדוגמה, נערכים ניסיונות לפתח גופים ננו-מטריים שיניעו תרופות בגוף ויאפשרו הכנסה מבוקרת וממוקדת יותר שלהן לאזורים רלוונטיים. פיתוח אחר שמעסיק מאוד את המחקר הרפואי הוא חיישן מעקב ננו-מטרי שינוע בגוף האדם וינטר את פעילותו.

ננו-צינוריות פחמן משמשות לשריון פולימרים, על מנת ליצור חומרים חזקים ושכבות מגן. תחום מזה מעניין מאוד את התעשייה הצבאית, שכן סיבים פחמניים חזקים וקלים יאפשרו להנדס מטוסים וכלי רכב קרקעיים קלים יותר. ננו-חומרים הגיעו גם לתחום הקוסמטיקה ומוצרי הטיפוח, וכיום ישנן משחות הגנה מפני השמש שכוללות חומרים מהונדסים מסוג זה.

באלקטרוניקה ובמחשוב משמשים הננו-חומרים להתקנים שונים. בתחומים אלה, אחד מהחומרים המבטיחים ביותר הוא הגרפן, ננו-חומר שעלה לכותרות ב-2010, לאחר ששני הפיזיקאים שהצליחו ליצור אותו לראשונה זכו בפרס נובל. מדובר בחומר המורכב משכבת הפחמן הדקה ביותר שמוכרת לאדם, בעובי של אטום אחד בלבד. למרות זאת, הגרפן הוא חומר חזק ביותר שמאופיין גם בהולכת חשמל טובה. חברות האלקטרוניקה מעוניינת להשתמש בו כציפוי שקוף ודק במסכי מגע, ויש הרואים בו חומר יעיל גם לטרנזיסטורים.

אי-אף-פי

אחד מהפיתוחים החלוציים בתחום הננו-חומרים בישראל מגיע מהאוניברסיטה העברית, שם הצליח פרופסור חזי ברנהולץ להנדס ננו-חלקיקים כך שניתן יהיה להשתמש בהם להובלת גבישי תרופה נגד מחלת הסרטן.

ככל, תחום הננו-טכנולוגיה בישראל פורח בשנים האחרונות. באוניברסיטת בר-אילן נפתח ב-2010 מכון מחקר ננו-טכנולוגי בהשקעה של 150 מיליון דולר. במכון ויצמן השקיעו מאז שנות השמונים מאות מיליוני דולרים בהקמת שלושה מרכזי מחקר.

מרכזים נוספים לחקר ננו-טכנולוגיה פועלים גם באוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית, ואילו בטכניון פועלים שני מרכזים: מכון זיסאפל ומכון ראסל ברי, שמעסיק 120 עובדים וצפוי להתרחב בשנים הקרובות בהשקעה של 85 מיליון דולר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו