בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחשב האזין למוח, ושיחזר את המלים שנאמרו לאדם

לראשונה חיקתה תוכנה את מנגנון הפעילות המוחית בעת שמיעה

41תגובות

מדענים אמריקאים הצליחו לחקות באופן ראשוני את מנגנון הפעילות המוחית בעת שמיעה. באמצעות תוכנה הצליחו המדענים לשחזר מלים שהושמעו לנבדקים שונים, זאת תוך קריאה של פעילות המוחית של הנבדקים בלבד. לדברי החוקרים, ייתכן שפיתוחים מתקדמים יותר של השיטה יאפשרו בעתיד לאנשים משותקים לתקשר.

למדענים לא ברור כיום כיצד בדיוק מתרגם המוח את מה ששומעת האוזן. במחקר שממצאיו פורסמו ביום שלישי במאמר בכתב העת PLoS Biology ניגשו החוקרים לסוגיה באמצעות סריקת הפעילות החשמלית במוח בעת הקשבה לשיחה. במשך 5 עד 10 דקות, הנבדקים הקשיבו לשיחה, ובזמן זה תיעדו האלקטרודות את הפעילות המוחית שלהם בכל רגע ורגע.

לאחר מכן השתמשו החוקרים בתוכנה שפיתחו כדי לזהות תואם בין שינויים בתדרים הקוליים לאורך השיחה ובין תבניות של פעילות חשמלית במוח הנבדקים. "אנו בודקים באילו אזורים בקליפת המוח גוברת הפעילות בתדרים קוליים מוגדרים", הסביר מוביל המחקר, בריאן פאסלי, מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בהודעה לעיתונות. לאחר מכן השמיעו החוקרים לנבדקים מלים נוספות שלא הוזכרו בשיחה - והתוכנה השתמשה בידע שצברה בעת השיחה כדי לשחזר את המילה החדשה, על בסיס הפעילות המוחית בלבד. פאסלי השווה זאת לפסנתרן שצופה בפסנתרן אחר מנגנן אך אינו יכול לשמוע אותו - ובכל זאת מצליח לשחזר את המנגינה בשל הקשר הידוע לו בין קלידים לצלילים.

המלה המקורית והמלה שפוענחה והורכבה לפי שני מודלים ממוחשבים שונים. הדמייה: בריאן פאסלי, אוניברסיטת ברקלי

מחבר המאמר המדעי, החוקר רוברט נייט מברקלי. ציין כי מדובר ב"צעד משמעותי קדימה בהבנת אילו מאפיינים של דיבור מיוצגים במוח האנושי". לדבריו, "מחקרו של פאסלי יכול לשחזר את הצליל שהמטופל שמע, ולמעשה הוא מאפשר לך לזהות את המילה, למרות שלא ברמה מושלמת".

במחקר השתתפו 15 נבדקים הסובלים מאפילפסיה, שעברו ניתוח להשתלת אלקטרודות על קליפת המוח מסיבות טיפוליות. ברוב הניסויים מסתפקים המדענים בהנחת אלקטרודות מעל הגולגולת, ואולם במקרה זה יכלו החוקרים להשתמש באיכות גבוהה יותר של אותות. לדברי פרופ' ישראל נלקן, חבר במרכז לחישוביות עצבית ובמרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, "ההפתעה במאמר היא העובדה שלמרות הגסות של המדידה, ולמרות העובדה שהאלקטרודות לא בהכרח במקום הטוב ביותר בשל האילוצים הקליניים, החוקרים הצליחו לחלץ מידע מדויק על המילה שהושמעה מתוך הפעילות החשמלית".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

החוקרים טוענים כי ייתכן שניתן יהיה ליצור מערכת שתיתן ביטוי קולי לדיבור הפנימי של משותקים או אילמים אחרים, על ידי פענוח הפעילות החשמלית של מוחם בזמן שהם מדברים במחשבתם. ואולם לדברי פרופ' נלקן, "ישנו עוד מרחק גדול לעבור כדי לממש מטרה זו". הוא ציין כי הקישור בין האותות החשמליים לבין התדרים הקוליים עדיין אינו ברמת הפרדה שמאפשרת שיחזור מלא של מלים שהושמעו לנבדקים. "יש עבודות אחרות שמראות שאזורים דומים במוח עוברים אקטיביציה כאשר אנשים רק חושבים על דיבור. אפשר להשתמש בפעילות החשמלית הזאת כדי לפענח את הדיבור הפנימי".

ואולם עורכי המחקר אופטימיים בהרבה. "אנשים הראו שאפשר לשלוט על תנועה באמצעות פעילות מוחית, אבל העבודה ההיא, למרות שאינה קלה, פשוטה יחסית בהשוואה לשיחזור שנעשה פה. הניסוי הנוכחי מביא את העבודה הקודמת לרמה חדשה לגמרי", אמר נייט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו