בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדענים הגיעו אל "האגם האבוד" באנטרקטיקה

בתום 20 שנות קידוח, החוקרים הרוסים קדחו לעומק של 3,768 מטרים; כעת, השאלה הגדולה היא אם עשויים להימצא בו חיים

28תגובות

מדענים רוסים קדחו אתמול פירצה ראשונה באגם ווסטוק, 3,768 מטרים מתחת לפני השטח של יבשת אנטרקטיקה, כך דיווחה היום (שני) סוכנות הידיעות הרוסית. "המדענים שלנו עצרו את הקידוח אתמול כשהצוות הצליח סוף סוף לחדור את שכבת הקרח לווסטוק", נמסר בהודעה.

למדענים הרוסים לקח יותר מ-20 שנים של קידוח ליד תחנת המחקר ווסטוק שממוקמת מעל האגם. לפני שנה, בינואר 2011, הגיע צוות קידוח רוסי למרחק של מטרים בודדים ממי האגם, אך צניחת הטמפרטורות לעשרות מעלות צלזיוס מתחת לאפס לא אפשרה את המשך השהות במקום. הקודחים נאלצו לנטוש את האתר רגע לפני הפריצה למאגר. ההישג אתמול  הגיע בדיוק כשהקיץ האנטרקטי מסתיים, והקור הופך לגדול כל כך שמכונות הקידוח לא יכולות לפעול ומטוסים לא יכולים להגיע לאזור.

זה 15 מיליון שנה שוכן אגם המים המתוקים מתחת לארבעה קילומטרים של קרח אנטרקטי בניתוק מוחלט מהעולם - הרחק מאור השמש, מהאוויר וממגע החיים שעל פני השטח. גוף המים הזה - אגם ווסטוק, הוא הגדול מבין יותר מ-150 אגמים המשתרעים מתחת לקרח האנטרקטי: הוא מתפרש לאורך 250 קילומטרים, לרוחב 50 קילומטרים ולעומק ממוצע של כ-340 מטרים (עד אלף מטרים). להערכת מדענים, אגם ווסטוק - כמו גם יתר מאגרי המים התת-קרחוניים - נוצרו בשל פליטות חום מפנים כדור הארץ.

טוד סאוורס, אוניברסיטת קולומביה

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

האגם מעורר סקרנות רבה בקהילייה המדעית. השאלה הגדולה היא אם עשויים להימצא בו חיים, בהתחשב בתנאיים הקיצוניים השוררים במאגר אדיר-הממדים הזה - תנאים של לחץ, טמפרטורות נמוכות ובלתי משתנות והיעדר כל אפשרות לקיום פוטוסינתזה. שאלה נוספת היא אילו מן חיים אלה יהיו. בעבר כבר התגלו באוקיינוס השקט אוכלוסיות של חיידקים באזורים של ארובות געשיות במעמקים, שאינן מסתמכות על פוטוסינתזה אלא על תהליכים כימיים אחרים, אולם עוד נותר לגלות כיצד הסתגלו חיים לתנאים הייחודיים של המאגר האנטרקטי.

גילוי חיים באגם עשוי לשפוך אור על אפשרות קיומם של חיים בתנאים דומים מחוץ לכדור הארץ. ההשוואה המתבקשת היא לאירופה, ירח של כוכב הלכת צדק; להערכת מדענים, מתחת למעטה הקרח המכסה את הירח שוכן ככל הנראה אוקיינוס של מים נוזליים.

לפי פרסומים קודמים, אין בכוונת הקודחים לשבור לחלוטין את שכבת הקרח, אלא רק במידה מספקת שתאפשר להם לשאוב קצת מים לחור הקידוח. הסיבה לכך היא חשש שהמים המתוקים "יזוהמו" במיקרואורגניזמים שהצוות יביא עמו מהעולם החיצון - דבר שיפגום ביכולת לחקור את האגם. נוסף על כך, באגם ישנם ריכוזים גבוהים של חמצן וחנקן שעשויים להשתחרר ולמנוע מחקר נטול השפעות מכריעות על גוף המים.

למעשה, זו אחת הסיבות לעיכוב המתמשך במיזם. האגם התת-קרחוני התגלה בשנות ה-70 בתצלומי רדאר אוויריים, והקידוח מעליו החל כבר ב-1989. חוקרים רוסים, צרפתים ואמריקאים החלו אז להוציא חתך עומק של קרח כדי לבחון את ההיסטוריה האקלימית של הקוטב הדרומי. באמצע שנות ה-90 קיבל הקידוח את ייעודו הנוסף - חקר אגם ווסטוק ואיסוף דגימה של המים הבלומים. לקראת סוף העשור, כאשר המקדחות הגיעו לעומק של 3,650 מטרים אל מעמקי הקוטב הדרומי ורק כמאה מטרים של קרח הפרידו את החוקרים מהאגם, הקידוח הוקפא. מזכירות הברית האנטרקטית הכריזה על הפסקת הקידוח מחשש שהמאגר יזוהם על-ידי מיקרואורגניזמים מפני השטח, כמו גם הקרוסן, נוזל המתקבל מזיקוק נפט, שבו נעשה שימוש בכמויות גדולות בקידוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו