בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים גילו מה מפריד את האדם מהקוף

על אף הקושי שבהבנת הגורמים המייחדים את האנושות, הצליחו החוקרים לגלות כי למוח האדם יכולת הסתגלות וגמישות גבוהה מזו של יונקים אחרים שנבדקו

23תגובות

הקושי המרכזי בהבנת הגורמים שמייחדים את האנושות, נובע בדיוק מהסיבה שהופכת את האנושות לכה ייחודית. גם מחקר שיעמיד במרכזו את האדם יתקשה להניב תוצאות מספקות, בשל היעדר נקודת השוואה, כך לפחות סבור ד"ר סוונטה פבו, גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה ומוביל הפרוייקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם.

עבודת הפלאוגנטיקה של פבו בחקר DNA במאובנים שימשה בעבר השראה לסרט "פארק היורה", אך מאז עבר החוקר להתעניין בהתפתחות אנושית. עד כה הצליחו הוא ועמיתיו למחקר ממכון מקס פלאנק לביולוגיה אבולוציונית בלייפציג, למפות מקטעים של רצפי גנום שדגמו מהעצמות של אדם ניאנדרטלי, ושל מין אסיאתי קדמון המכונה האדם הדניסובי.

באחרונה עסק פבו בחקר המין האנושי המודרני - הומו ספיינס. בשיתוף פעולה עם צוות חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים, ערכו פבו ושותפו פיליפ קייטוביץ השוואת פעילות גנטית על-פני פרק חיים של בני אדם מודרניים, שימפנזות וקופי מקוק רזוס. לאחר מכן השווה הצוות את הממצאים עם ידע גנטי קיים על האדם הניאנדרטלי. לטענת החוקרים, עלה בידם לאתר חלקים מההבדל הגנטי בין הומו ספיינס ליתר המינים שנבדקו, וכן להתחקות באופן ראשוני אחר מה שמייחד את האדם המודרני.

אי–פי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

המחקר בהובלת פבו, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Genome Research התמקד בשני חלקים עיקריים של המוח. האחד - אזור פרה-פרונטלי משמאל, האחראי על חשיבה מופשטת והתנהגות חברתית – שתי תכונות בהן בני אדם מצטיינים. החלק שני, נמצא במעטפת החיצונית של המוח הגדול והמוחון, וקשור ליכולות ידניות. החוקרים דגמו תאי מוח בשלב שלאחר המוות מבני אדם, שימפנזות וקופים בגילאים שונים, ובחנו אילו גנים היו פעילים בתאים של המינים השונים.

לדברי קייטוביץ' ופבו, שיטת המחקר הראתה אילו גנים היו פעילים בנקודות שונות של החיים, כאשר תוצאות המחקר מתחלקות לשש קטגוריות.

ראשית, נצפו גנים שדפוס הביטוי שלהם לאורך החיים היה ייחודי לבני אדם. דפוסים אלה היו זהים למשל אצל קופים ושימפנזות, אך שונים אצל המין האנושי. שנית, התברר כי מספר הדפוסים הגנטיים המיוחדים לבני אדם גדול מזה של שימפנזות, ושלישית- דפוסים אלה נמצאו ברובם באזור הקורטס הפרה-פרונטלי השמאלי (האחראי כאמור על חשיבה והתנהגות חברתית) לעומת המעטפת החיצונית של המוח הגדול (הקשור ליכולות ידניות). ממצא רביעי גילה כי רוב הפעילות הגנטית של הדפוסים המיוחדים למינים מתקיימת בגיל צעיר, ואצל בני אדם היא נמשכת כמה שנים יותר. כמו כן נצפתה קורלציה בין גנים שונים, שסווגו על-ידי החוקרים לשבע קבוצות, בעוד נראה כי כל קבוצה פועלת כיחידת תפקוד עצמאית (מודוס) בתוך המערכת. לפי תוצאה שישית, נדמה כי לקבוצות הגנים הייחודיות תפקיד חשוב בחיבור תאי עצב דרך הסינפסות.

ויקיפדיה

לסיכום, נדמה כי במוח האנושי פועלות יחידות גנטיות טיפוסיות המקנות לו גמישות ויכולת הסתגלות גבוהה יותר, בשונה למשל מקופים, שמוחם מתאפיין בגמישות מוגבלת לעד שנה לאחר שנולדו. בנוסף, הצליח קייטוביץ' להבין את אופי ההתאמה בין יחידות הגנים דרך זיהוי מתגים, שמפעילים ומפסיקים את אותות הגנים בהתאמה.

בהשוואת הגנטיקה של האדם המודרני לזו של האדם הניאנדרטלי, גילה צוות החוקרים בראשות ד"ר פבו, כי אחת היחידות הטיפוסיות הופיעו באדם לאחר הפיצול ההיסטורי בין המין המודרני לאדם הניאנדרטלי שחל לפני קרוב ל-300 אלף שנים. לרוע המזל אין באפשרותנו לצפות בדפוסי הפעילות הגנטית של האדם הניאנדרטלי, וככל הנראה לעולם גם לא יהיה אפשר. לעומת זאת, התקדמות הטכנולוגיה עשויה להביא לשחזור חלקי לפחות דרך הבנת ה-DNA של הגזע הנכחד. "פארק האדם הקדמון", מישהו?

התהליך התאפשר באמצעות בדיקת ה-RNA של התאים. RNA היא מולקולה, המורכבת מיחידות חוזרות של בסיסים הזהים לבסיסי ה-DNA. המידע על ה-DNA משמש ליצירת רצף RNA משלים, הנקרא "תעתיק", ומכיל את המידע המקודד ב-DNA. תפקידו המרכזי של ה-RNA הוא לשאת הוראות מהגנים למנגנון ייצור החלבון של התא. מאחר ומרבית הגנום של הפרימטים - סדרת היונקים הכוללת בני אדם וקופים - כבר מופה, וכן קיימים שבבי מחשב המכילים רצפים של רנ"א משלים, ניתן למעשה לזהות את החיבורים המיוחדים לכל מין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו