בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פני הארץ

קץ התחמס הנובי?

עולם העופות בישראל מתדלדל, ויהיה עוד פחות מגוון - קובע מחקר שבחן 227 עופות מקננים בארץ. המצב משקף את היקף הפגיעות בטבע כאן

12תגובות

יש מעט מדינות שבהן עבר הטבע טלטלה בפרק זמן קצר, כפי שאירע בישראל הקטנה והצפופה. על עוצמת הטלטלה אפשר ללמוד בין היתר ממחקר חדש על עופות מקננים. מדובר בעופות שלא הסתפקו בשהייה קצרה בישראל בעת מסע נדידה, אלא אימצו את הארץ לפרקי זמן ארוכים יותר וגידלו בה את גוזליהם ואפרוחיהם.

על פי המחקר (לחצו לקריאה    ), האוכלוסייה של 73% ממיני הציפורים המקננות בישראל עברה שינויים - עלייה במספר הפרטים או ירידה במספרם. 19 מינים הפסיקו באופן מוחלט לקנן כאן, ו-16 מינים הם פולשים ממדינות אחרות, רובם מאזורים טרופיים, שלא נראו בשטח ישראל בעבר, וכעת הם מתרבים כאן בטבע. אחת הדוגמאות הבולטות לציפור פולשת כזאת היא המיינה המצויה, שמוצאה מהודו וכיום היא מתפשטת לכל רחבי ישראל.

תיעוד מצב המינים נעשה על ידי הפרופסורים יורם יום טוב ואלי גפן מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ואקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, אוהד הצופה. הם בדקו את השינויים במצב של 227 מיני עופות מקננים במאה השנים האחרונות. המחקר שערכו - המתבסס על ניתוח נתונים שנאספו על ידי גופי שמירת טבע וצפרים בישראל במשך עשרות שנים - התפרסם באחרונה בכתב העת האמריקאי Biological Conservation.

יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ועדכונים מעולם הטבע ישירות לפייסבוק שלכם

להיקף השינויים יש חשיבות רבה מאחר שאוכלוסיות של חיות בר נוטות לשמור על מידה יחסית של יציבות, אם בית הגידול שלהם אינו סובל מהפרעה של בני אדם. על פי ההערכה, במקומות אחרים בעולם רק מחצית ממיני העופות המקננים עברו שינויים משמעותיים בכל הנוגע לגודל האוכלוסייה. העובדה שהמצב של מינים כה רבים בישראל כיום שונה מאוד ממצבם בעבר משקפת במידה רבה את היקף הפגיעות בטבע כאן.

במאה השנים האחרונות גדלה האוכלוסייה האנושית בין הים לירדן פי 16. היקף השטח החקלאי המושקה גדל פי 135, ולעומת זאת התייבשו ונעלמו יותר מ-90% ממקווי המים הטבעיים (בצות ובריכות חורף). בערבה, שהיתה ריקה כמעט מאדם, הוקמו 20 יישובים. לצד הפיתוח נוספו גורמי זיהום שהעופות רגישים להם, ובראשם חומרי הדברה. כיום מותר להשתמש בישראל ביותר מ-400 סוגים של חומרים אלה.

הגורמים העיקריים לשינוי במספרי העופות הם הרס בתי הגידול, דחיקת מינים מקומיים כתוצאה של חדירת מינים פולשים והרעלות. אוכלוסיית הנשרים בישראל נתונה בסכנת הכחדה בגלל סדרת אירועי הרעלות, וכך גם אוכלוסיות של עופות דורסים נדירים אחרים. עופות רבים המקננים על פני הקרקע באזור הנגב והערבה נתונים בסכנת הכחדה גם הם, בגלל התפשטות השטחים החקלאיים שם והפריסה הרחבה של יישובים בדוויים לא מוכרים.

מדובר בין היתר במינים כמו החוברה ורץ המדבר, בצפון הנגב ומערב הנגב, שמהם נותרו רק כמה מאות פרטים. דוגמה נוספת היא הגורל העגום של התחמס הנובי, מין דוגר קרקע, שהשטחים שבהם קינן בדרום ים המלח נהפכו לשדות חקלאיים. על פי סקר של יואב פרלמן מהחברה להגנת הטבע (לחצו לקריאה), מספר הזוגות המקננים של התחמס ירד בתוך שלושה עשורים מיותר מ-100 ל-15 בלבד.

לעומת זאת יש מינים שעלו כפורחים בזכות שפע מקורות המזון החדשים והמגוונים שמספק להם כיום האדם. למשל, העורבים האפורים והעורבנים התפשטו לאזורים חדשים, והראשונים אף החלו לתקוף ולטרוף מינים אחרים.

"אנחנו עדים לדלדול עולם העופות בישראל, והתחזית לעתיד היא שהוא יהיה עוד פחות מגוון", קובעים יום טוב, גפן והצופה במחקרם. "אוכלוסיות של עשרות מינים שלא התאימו את עצמם לשינויים יוסיפו ככל הנראה להצטמק וחלקם ייעלם לחלוטין מישראל. מדובר בעיקר בעופות הדורסים הגדולים. לעומת זאת, מינים טרופיים או מינים שהסתגלו לפעילות האדם ימשיכו לגדול ולהסתייע בהתרחבות השטחים המושקים גם במדבר. מינים שהיו נפוצים בשטחי אקלים ים תיכוני יתפשטו לאזורים מדבריים, ככל הנראה על חשבון מינים מקומיים".

בשיחה עם הצופה השבוע הוסיף: "אנחנו נקבל עולם חי הומוגני יותר, המשקף את העובדה שהנוף נהיה אחיד בצמחייה ובאופן שבו אנחנו משקים. אנחנו לא יודעים בדיוק מה יהיו ההשלכות האקולוגיות ארוכות הטווח של היעלמות המינים המיוחדים יותר שלא הצליחו להתאים את עצמם. אבל ברור שהיעלמות מגוון ביולוגי משפיעה לא רק על חיות הבר אלא גם על האדם, שתלוי בטבע".

המחקר החדש מציע דרכי התמודדות שונות עם האיום הנשקף לטבע, ובהן איסור על יבוא עופות ממינים העשויים להיהפך לפולשים בטבע, הגבלת השימוש בחומרי הדברה, וחיזוק ההגנה על בתי גידול טבעיים. למרבה הצער, בשל מגמות הפיתוח הצפויות קשה להיות אופטימיים. היקף הבינוי יגדל באופן משמעותי בשני העשורים הבאים, וסביר להניח שיימשכו מגמות גידול האוכלוסייה וצריכת המשאבים הטבעיים לטובת פיתוח. הממצאים החדשים רק מדגישים את הצורך הדחוף להגן טוב יותר על המעט שנותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו