בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נמצאה הנוסחה הפיסיקלית לשיער אסוף באופן מושלם

חוקרים בבריטניה מצאו נוסחה שתאפשר לחזות כיצד יתנהג השיער שלכם על, על מאה אלף שערותיו, על סמך בחינה של שערה בודדת

3תגובות

האם שיערכם יתנפנף ברוח ויראה שופע או נפול כאשר תאספו אותו לקוקו? קבוצת חוקרים בבריטניה שבודקת זה מספר שנים את ההיבט הפיסיקלי של תסרוקות שונות, הצליחה להגיע לנוסחה המאפשרת לדעת כיצד יתנהג השיער שלכם על פי בחינה של שערה אחת בלבד.

ריימונד אי. גולדסטיין, פרופ' למערכות פיזיקליות מורכבות באוניברסיטת קיימברידג', ניסה בשיתוף שני חוקרים נוספים לבחון האם ניתן לגלות באיזו צורה יסתדר השיער, המורכב בממוצע ממאה אלף שערות בודדות. מסתבר שהתיאוריה דווקא פשוטה, ותכונות השערה המכריעות הן גמישות, צפיפות ומידת הקרזול שלה. מלבד אורכו של השיער האסוף, אלו המאפיינים שיקבעו בסופו של דבר עד כמה שערה תהיה קפיצית.

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב הכתבות ישירות אליכם

החוקרים המלומדים אף עמלו על נוסחה, שתקבע את צורת הקוקו האסוף. "קראנו לנוסחה 'מספר רפונזל'", אומר ד"ר גולדסטיין, "פשוט לא עמדנו בפיתוי. עדיין לא לגמרי מובן לי" נזכר גולדסטיין, "איך חבורת גברים מקריחים בגיל העמידה, הגיעה למסקנה שדווקא שיער אסוף לקוקו הוא ההתגלמות המושלמת של כל הפיזיקה המעניינת הזו".
שיער ראש בעל מספר רפונזל נמוך יהיה קפיצי יותר ובעל נטייה להזדקר כלפי חוץ. לעומתו, שיער בעל מספר רפונזל גבוה, יטה לגלוש כלפי מטה, שכן כוח הכבידה יהיה חזק מהתכונות הקפיציות של השערה.

אי–פי

המחקר הוזמן על ידי חברת Unilever הבינלאומית כדי שיסייע לה לפתח מוצרים שונים לשיער, בהתאם לסוגים השונים שלו. דומיניק טילדסלי, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ב-Unilever אמר כי הוא קיווה לכך שהמחקר יאפשר לחברה לפתח מוצרים טובים יותר לשיער.

לפני קרוב ל-500 שנים, רשם ליאונרדו דה-וינצ'י במחברותיו כי שיער גלי מזכיר בצורתו מערבולות מים שנוצרות לפעמים בנהרות. מחקר עדכני יותר שערך מתמטיקאי בשם ג'וזף בי. קלר, מסביר מדוע כשרצים, הקוקו מתנועע מצד לצד ולא למטה ולמעלה יחד עם הראש. הסיבה לכך היא שהתנועה האנכית התגלתה כלא יציבה, כך שכל התנגשות קלה של הקוקו בעורף בזמן הריצה מסיטה אותו לצדדים.

הממצאים של המחקר העדכני של פרופ' גולדשטיין יוכלו לסייע גם לאנשי אנימציה ממוחשבת בהנפשה מדויקת יותר של תנועת השיער של הדמויות. לדבריו, אפשר יהיה ליישם את התובנות החדשות גם על סיבים מסוגים אחרים, כגון צמר וצמר זכוכית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו