בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדענים טוענים שפתרו את החידה: למה הזברה לובשת פיג'מה

חוקרים מהונגריה גילו כי פסיה של הזברה, שהיוו נושא להשערות רבות לגבי השתלבותה בתורת האבולוציה, מסייעים להרחיק ממנה זבובים

66תגובות

השאלה "איך קיבלה הזברה פסים?" נשמעת כמו שם של סיפור ילדים. אולם היא מטרידה את מנוחתם של זואולוגים כבר מהמאה ה-19, שגם הם נתנו דרור לדימיונם.

אחת ההשערות הפופולריות הראשונות היו כי הסיבה היא הסוואה. צ'ארלס דארווין היה בין הראשונים לפסול את הרעיון, בטענה שהזברה רועה במרחבים פתוחים ולא באזורי סבך. אחרים טענו כי זהו קוד להתאמה בין פרטים שונים מאותו מין; פסים לא שגרתיים יסמלו למשל לבני זוג פוטנציאליים את מידת ההתאמה להזדווגות של זברה כזו או אחרת. חוקר נוסף העלה את הסברה שעבור הזברות, הפסים מקבילים לפנים שונות בבני אדם, ובאמצעותם הם יכולות לזהות אחת את השניה. מרחיקי לכת אף הניחו כי תנועת הפסים יכולה לעורר בטורפים סחרחורת כשהם משקיפים על עדר זברות חולף.

אולם עלתה גם הצעה אחרת, לפיה הפסים פשוט משמשים את הזברה כאמצעי להרחקת זבובים. הרעיון נהגה לראשונה בשנות ה-80, אך מעולם לא הוכח. ממצאי מחקר חדש שפרסם צוות חוקרים בהובלת גאבור הורוואט מאוניברסיטת Eotvos בבודפשט, ושפורסמו בכתב העת Journal of Experimental Biology, מאששים את ההשערה.

ליאור מזרחי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הנחת המוצא למחקר היתה כי הפסים נועדו להרחיק זבובי צה צה. זבובים אלה מעבירים את מחלת השינה, שהיא אויבת משותפת לבני אדם וליונקים מפריסי פרסה. זבובי הצה צה אינם המטרד היחיד של הזברות ומאחר והם לא קיימים בערבות הונגריה, התמקד ד"ר הורוואט בזבוב הסוס כאלטרנטיבה טורדנית וראויה.

זבובי הסוס ידועים גם הם כמעבירי מחלות, ועקיצותיהם מסיחות את היונקים מללחך עשב. מחקרים קודמים הראו קשר בין העקיצות לירידה במשקל של סוסים ובהמות, וכן לירידה בתפוקת החלב. תגלית תמוהה אחרת הראתה כי הזבובים מעדיפים לתקוף סוסים שחורים על-פני סוסים לבנים. עובדה זו הביאה את ד"ר הורוואט לתהות כיצד יגיבו זבובי הסוס למראה סוס העוטה פסים, כלומר לזברה.

מאחר והזברה נעה בעצבנות ומצליפה לעיתים קרובות בזנבה היא נחשבת קשה למחקר. לכן הסתפקו החוקרים לצורך מחקרם בחפצים דוממים שחלקם נצבע בצבעים כהים, חלק אחר בלבן והשאר נצבעו פסים שחורים-לבנים בעוביים משתנים. חפצים אחדים מולאו בשמן לצורך לכידת חרקים, משטחים אחרים כוסו דבק וחלק היו דגמים ממשיים של זברות. לאחר מכן הוצבו כל החפצים בשדה ששרץ זבובי סוס, וכעבור זמן ספרו החוקרים את החרקים שנלכדו.

התגלית הראשונה הראתה כי באופן כללי, פחות חרקים נמשכו לחפצים מפוספסים מאשר לחפצים בצבע אחיד. עובדה מסקרנת אחרת גילתה כי החפצים הכי פחות נחשקים היו בדיוק אלה שנצבעו פסים הזהים בעוביים לפסים שעוטה זברה. מכאן ניתן איפוא להניח כי פסי הזברה אכן מרתיעים זבובי סוס.

איש אינו יודע מה הסיבה לכך, אך ד"ר הורוואט מאמין כי ייתכן והדבר קשור ליכולתם של הזבובים לראות גלי אור מקוטבי,ם המכתיבה קריאה רוחבית או אורכית של התמונה. לזבובי סוס יש נטייה להעדיף גלי אור המקוטבים לרוחב. ייתכן כי הפסים האנכייים על גופה של הזברה מבלבלים את מוחו הקטן של הזבוב ומונעים ממנו מלהבחין בחיה.

שאלה מתבקשת אחרת היא, מדוע האבולוציה לא הביאה חיות נוספות לפתח צורה כה אלגנטית של דחיית זבובים, ומה היו ההשלכות אילו כן היו מפתחות פסים. אם בני אדם למשל היו לובשים פסים בצבע שחור לבן, אולי חלק גדול מההתנגשויות שאירעו על רקע מתח בין גזעי כלל לא היו מתרחשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו