בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפסיקים לטמון את הטלוויזיות בחול

ישראל מייצרת מדי שנה מאה אלף טונות של פסולת אלקטרונית. אתמול אישרו השרים הצעת חוק למיחזור הפסולת, שנקברת כיום

12תגובות

גל חוקי מיחזור הפסולת בישראל הגיע אתמול  (ראשון) לשיאו לאחר שוועדת שרים לחקיקה אישרה הצעת חוק ממשלתית מטעם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, למיחזור פסולת אלקטרונית, והיא תוגש השבוע לאישור הכנסת.

הצעה זו באה בעקבות חוקים קיימים למיחזור אריזות, צמיגים ומכלי משקה, ותקנות להפרדת פסולת אורגנית (שאריות מזון) שיאושרו בקרוב. בעוד במשרד להגנת הסביבה רואים במהלכים אלה מהפך סביבתי, ברשויות המקומיות מזהירים כי הדברים נעשים במהירות רבה מדי, ללא גיבוי תקציבי מתאים. דבר זה עלול לאלץ את הרשויות להעלות את הארנונה שהן גובות כדי לעמוד במטלות הסביבתיות הרבות.

החוק שאושר אתמול מטיל על יצרני ויבואני מוצרים אלקטרוניים את האחריות לאסוף ולמחזר - בתוך חמש שנים מכניסת החוק לתוקפו - 50% מסך משקל הציוד האלקטרוני שמכר היצרן או היבואן בשנה. עם זאת, אין צפי כי הטלת אחריות זו על היצרנים והיבואנים תביא לעליית מחירים משמעותית. כמו כן נקבעו יעדי איסוף מפורטים ליצרני סוללות ומצברים. יש לציין שבמקביל להצעת החוק הממשלתית, הכנסת תדון השבוע בהצעת חוק נוספת למיחזור פסולת אלקטרונית - שהגיש חבר הכנסת ניצן הורוביץ ואותה יזם בשיתוף עמותת "אדם טבע ודין" - שצפויה להתאחד עם הצעת החוק של ארדן. ההצעה של הורוביץ קובעת בין השאר שצרכנים יוכלו להחזיר מוצרים לבתי עסק ואלו יהיו מחויבים להעביר אותם למחזור.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

כיום יש בישראל מספר קטן של מפעלים שכבר עוסקים באיסוף ומיחזור פסולת אלקטרונית, אולם עם כניסת החוק לתוקף, צפוי כי יוקמו נוספים. מפעל "זוהר ש.ב.א" בעכו, הוא אחד מהגדולים הקיימים כיום. "אנחנו קולטים מדי שנה אלפי טונות של פסולת המכילים מוצרים כמו מחשבים או ציוד קשר צבאי", סיפר אתמול ארתור הירשפלד, אחד ממנהלי המפעל. "מדובר בעיקר בפסולת המגיעה מארגונים גדולים או מפעלים. אנחנו מוציאים ממנה מתכות כמו זהב, נחושת ואלומיניום ומוכרים אותם למפעלים בארץ או בעולם, וזה בהחלט רווחי. כיום כמעט כל מה שיש במוצרים מנוצל ורק אחוזים בודדים מועברים להטמנה".

כיום רק כמה אלפי טונות בודודות של פסולת אלקטרונית מגיעות מדי שנה למתקני המיחזור בישראל. אולם על פי הערכות "אדם טבע ודין", בישראל מייצרים בשנה מאה אלף טונות של פסולת זו. פסולת זו מהווה איום סביבתי חמור משום שהיא מכילה סוגים רבים של מתכות רעילות - שאת רובן ניתן למחזר. לדברי גלעד אוסטרובסקי מהמחלקה המדעית-תכנונית של "אדם טבע ודין", החוק החדש, כמו חוק מיחזור האריזות, יוצר בסיס רחב לקביעת אחריות של יצרנים ויבואנים על הפסולת שהם יוצרים: "חשוב לזכור שבעקבות החוק, היבואנים והיצרנים יהיו חייבים במכסת איסוף ולכן הם יהיו מוכנים לשלם יותר למפעלי מיחזור כדי שיקלטו את הפסולת. אנחנו רואים שמהלכים כאלה כבר השפיעו על חברות גדולות המייצרות כיום מכשירים שכבר מותאמים לפירוק לשם מיחזור". לדברי האחראית על מיחזור פסולת במשרד להגנת הסביבה, טל שוחט, איסוף הפסולת האלקטרונית ממשקי בית יעשה לא באמצעות פח נפרד אלא במרכזי איסוף מיוחדים או באמצעות החזרת מוצר ישן לחנות בזמן קניית מוצר חדש.

מי שאמור לשאת בחלק גדול מהנטל של יישום כל חוקי המחזור הן הרשויות המקומיות שהחוקים השונים מטילים עליהן אחריות להקים תשתית להפרדה ואיסוף הפסולת. לדברי מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, "אנחנו תומכים במהלכים האלה ומבינים אותם אבל אנחנו חוששים מאוד שמדובר במהלך שקורה מהר מדי ומטיל עלות תקציבית שרשויות מקומיות יתקשו לעמוד בה".

במרכז השלטון המקומי טוענים שתקנה נוספת שמקדם המשרד - ובה הוא מחייב את הרשויות לפנות בנפרד פסולת אורגנית - תצריך הקמת מערך איסוף והפרדת פסולת של קרוב למיליארד שקלים. הם מודים שהמשרד להגנת הסביבה נותן סיוע כספי לרשויות אך לטענתם אין די בסיוע זה. דולברג טוען שהמשרד להגנת הסביבה מנסה להשיג בתוך שנים ספורות מהפכת מיחזור שבאירופה נדרשו יותר מעשר שנים כדי ליישמה. לדבריו, "התכנון צריך גם להבטיח שיהיו מתקנים שיקלטו את הפסולת שעוברת הפרדה כי יזמים פרטיים יתקשו להשיג קרקעות שבהן ניתן להקים מתקנים כאלה".

על פי הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה, מקודמים כיום כמה מהלכים שאמורים לאפשר לרשויות המקומיות להתמודד עם מטלות המיחזור. בין השאר הועברו באחרונה יותר משלוש מאות מיליון שקלים ל-31 רשויות שאמורות ליישם בתוך שלוש שנים תוכנית להפרדת כל הפסולת לזרם יבש ורטוב. בנוסף הוקצה תקציב לתכנון והקמת מתקנים למיחזור הפסולת שתופרד. "הרעיון של כל המהלכים הוא להפוך את הפסולת למשאב ולחומר גלם שניתן לנצלו", אומרת ראש אגף פסולת במשרד להגנת הסביבה, נעמה אשור.

אשור אומרת שהיא מבינה את התחושה של ראשי השלטון המקומי ואת החששות המלווים אותם. "הם באמת יצטרכו לעבור שינוי ובמקום להסתמך באופן גלובלי על קבלן אחד שמפנה את כל האשפה, הם יצטרכו להפריד אותה. אבל זה גם יחייב אותם להתייעל ובסופו של דבר עשוי להביא לכך שלא יהיו עלויות נוספות. מה שבטוח הוא שאנחנו לא יכולים להישאר איפה שאנחנו נמצאים כיום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו