בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלחץ חברת החשמל: קרינה מקווי מתח לא תוגבל

משרד הבריאות המליץ לקבוע רף מרבי לקרינה, אך משרד האנרגיה טוען שאין לכך הצדקה כי הצעד יעלה מיליארדים

64תגובות

משרד האנרגיה והמים מתנגד בתוקף להמלצת משרדי הבריאות והגנת הסביבה לקביעת רף מרבי של קרינה ממתקני חשמל. המשרד קיבל את עמדת חברת החשמל בעניין, וטוען שאין הצדקה בריאותית לצעד וכי הוא יעלה מיליארדי שקלים.

לעומת משרד האנרגיה, טוענים בשני המשרדים האחרים שמדובר ביישום של המלצות ארגון הבריאות העולמי שנועדו לצמצם סיכון לחיי אדם.

בדיונים שנערכו באחרונה על יישום החוק למניעת קרינה בלתי מייננת (קרינה שאינה רדיואקטיבית), הציגו משרדי הבריאות והגנת הסביבה לראשונה דרישה לקבוע סף מחייב שאין לחרוג ממנו של שדה מגנטי בשיעור של ארבעה מיליגאוס, תחילה במתקנים חדשים ובהמשך גם במתקנים קיימים. בחודש יוני הקרוב יפוגו היתרי הקרינה של חברת החשמל, והמשרד להגנת הסביבה יידרש לאשר היתרים חדשים, כשהוא תובע לבסס אותם על הסף המחייב.

יש לציין שבדרך כלל רמות החשיפה של הציבור בישראל לקרינה הן מתחת לארבעה מיליגאוס, אבל היו מקרים, כמו סמוך לקו מתח באור עקיבא, שבו נמדדה רמת קרינה בשיעור של עד 56 מיליגאוס בבתי מגורים סמוכים.

איציק בן מלכי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

"המלצת ארגון הבריאות העולמי נועדה למנוע חשיפה של הציבור לרמות קרינה שעל פי מחקרים עלולות להעלות את הסיכון ללוקמיה אצל ילדים", מסבירה הפרופסור סיגל סדצקי, יועצת משרד הבריאות לנושא הקרינה ומנהלת היחידה האפידמיולוגית לסרטן וקרינה במכון גרטנר בבית החולים שיבא. "ברור שלא ניתן להגיע לזה מחר, ויצטרכו להחליט באיזה קצב עושים זאת וכמה כסף משקיעים בכך".

לאחר שנודע לחברת החשמל על דרישה זו, פנה לפני חודשיים יושב ראש הדירקטוריון שלה, יפתח רון-טל, אל שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, וביקש ממנו לפעול נגד המהלך. לטענתו, קביעת סף מחייב עומדת בניגוד להמלצות ועדת מומחים בעניין שפעלה מטעם הממשלה. הוועדה קבעה שיש להפחית עוצמת שדה מגנטי באמצעים מקובלים ועלויות סבירות ללא קביעת סף מחייב.

"הפעלת הסף תחייב הרחבה משמעותית של פרוזדורי קווי חשמל והיכן שאין די מקום, את הטמנתם", כתב רון-טל. לטענתו, העלויות של פעולות אלה עשויות להגיע ליותר מעשרה מיליארד שקלים. "אם לא נעמוד בתנאי היתרי הקרינה זו תהיה עבירה פלילית ואם לא נצליח ליישם פתרון מתאים, משמעות הדבר תהיה הפסקות חשמל".

בעקבות פנייה זו, לנדאו דרש מהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לא לקבוע בהיתרי הקרינה סף מחייב. לנדאו טען שעל פי חוק הקרינה הבלתי מייננת, כל פעולה שיש לה משמעות על עלויות ותעריפי משק החשמל מחייבת את הסכמתו והסכמת שר האוצר. במשרד להגנת הסביבה מודים שללא הסכמת שרים אלו, לא ניתן יהיה לקבוע סף מחייב.

ממשרד האנרגיה והמים נמסר בתגובה שפעולות המשרד להגנת הסביבה נעשות בניגוד להמלצות ארגונים מקצועיים בינלאומיים. המשרד שב והזכיר שוועדת המומחים קבעה שיש להשתמש בסף של 1,000 מיליגאוס לחשיפה אקוטית לזמן קצר, אך לא קבעה סף מחייב לחשיפה ארוכת טווח.

"זה נכון שהסיכון מחשיפה לקרינה מעל ארבעה מיליגאוס הוא נדיר", מציינת סדצקי, "אבל אם אנחנו לא נקבע סף מחייב ויתברר שהיה סיכון, יבואו אלינו בטענות שלא הגנו על בריאות הציבור. אם אין המלצה שקובעת סף מספרי מסוים, מבחינת הציבור זה כאילו שלא עשינו שום פעולה ממשית".

כיום רק במדינות בודדות נקבע סף מחייב של ארבעה מיליגאוס. גורמים מקצועיים סבורים כי קביעת רף קרינה מרבי עשוי ליצור מצב שבו במתקנים מסוימים תהיה חריגה קלה מרמת הקרינה שתקבע, שכנראה אין בה סיכון בריאותי ממשי, אך כדי להתמודד איתה יהיה צורך להשקיע עשרות מיליוני דולרים במיגון והפחתת הקרינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו