בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העב"ם חוגג 70

ביקור במכון לחקר החייזרים

בסוף פברואר 1942 "זוהה" העב"ם הראשון בשמי לוס אנג'לס. היום אמנות ההתחקות אחר עב"מים זוכה לפעילות ענפה במכון מחקר ממשלתי בצרפת

23תגובות

ההיסטוריה הקצרה של הצלחות המעופפות ורוכביהן החוצנים ציינה השבוע 70 שנה להולדתה הרשמית. תופעות אוויריות לא מוסברות התקיימו מאז ומעולם, אך המושג "עצם בלתי מזוהה" הופיע לראשונה ב-26 לפברואר 1942.

באותו יום, בעת מלחמת העולם השנייה, מערך ההגנה של צבא ארה"ב זיהה כלי טיס לא מוכר בשמי לוס אנג'לס. מטוסי קרב אמריקאים הוזנקו לעבר הכלי ופתחו עליו באש. הצבא האמין כי מדובר בהתקפה של היפאנים: הקרב על פרל הארבור התרחש פחות משלושה חודשים קודם לכן. למחרת דיברו אנשי הצבא על "אזעקת שווא" פשוטה. ואולם, משהתגלה בשנת 1974 כי קצין בכיר בחיל האוויר עדכן את הנשיא פרנקלין רוזוולט בדבר "אי-זיהוי" של הכלי, עובדה זו הספיקה כדי לשכנע רבים שמדובר בקונספירציה.

יום קודם לציון 70 השנים ל"קרב לוס אנג'לס", חגג קזאבייה פאסו את יום הולדתו ה-58. פאסו התמנה בשנת 2011 לעמוד בראש מכון Geipan לחקר תופעות אוויריות בלתי-מוסברות. "אין לי ספק שנועדתי למקצוע" הוא מחייך. המכון פועל כחלק מהמרכז הלאומי לחקר החלל בצרפת. " משמעות הדבר", מסביר פאסו, "היא שאני למעשה האורגניזם החי היחידי בעולם שזוכה למימון ממשלתי עבור חקר עב"מים".

ערוץ ההיסטוריה

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את הכתבות המעניינות ביותר מרחבי העולם

ב-Geipan אין שום מיתוסים על אנשים קטנים ירוקים או אפורים, אלא מחקר מדעי מעמיק ורציני של דיווחים מתצפיות שמתקבלות על ידי אנשים. "מאז ומתמיד האמנתי כי עב"מים הם תופעה שראויה להיחקר בצורה מדעית. כפילטר ראשוני לסינון פניות הזויות או מופרכות מעיקרן, קזאבייה פאסו והצוות שלו מטפלים אך ורק בפניות של אזרחים שטרחו לדווח על האירוע במשטרה.

המקרים שמושכים את תשומת הלב של מכון Geipan נחלקים לארבע קטגוריות. כ-37% מהתופעות מזוהות או זוכות בסופו של דבר להסבר המניח את הדעת. ב-41% מהמקרים אין מספיק פרטים לצורך זיהוי מדעי, ורק כ-22% מהתופעות נותרות ללא כל הסבר. אם מביאים בחשבון שחלק מהעדויות אינן מחזיקות מים, יוצא שמתרחשים מעט מאוד מקרים מסתוריים באמת.

אחת השאלות שעולות היא אם אותם מקרים בודדים שנותרים ללא הסבר יכולים להתפרש כעדות לקיומם של חייזרים? ישנם כאלו המעזים להרחיק לכת, ועליהם נמנה ז'אן-ז'אק ולאסקו, ראש מכון Geipan לשעבר, ולהניח שכן. לדבריו, לעתים מגיעות עדויות שקשה מאוד לערער עליהן, שכן הן מתקבלות למשל מטייסים מקצועיים, המכירים היטב את השמים ו"אינם נתונים להקשר חברתי שיכול להשפיע עליהם". על מקרים אלו מוסיף ולאסקו עצמים שאותרו על-ידי מכ"מים. גם במקרה זה, ההיפותזה המדעית הסבירה ביותר תהיה להניח את קיומם של עב"מים.

עבור פאסו הדיון בדבר אמיתותם של עב"מים אינו אלא שאלה של דת. "אני מוצא קרבה בין אמונה באל לאמונה בעב"מים" הוא אומר. שאלה מתבקשת אחרת שעולה כאן היא אם עצם האמונה בכך שכל דבר בעולם יכול לקבל הסבר מדעי, איננה דת בפני עצמה?
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו