בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העתיד בפתח

האדם והמחשב על סף מיזוג

בכנס שמתקיים השבוע בת"א דנה קבוצת חוקרי עתיד בתמורות הטכנולוגיות שתעבור האנושות, ובמרכזן שילוב מערכות מחשב בגוף האנושי

45תגובות

בלב שכונת עג'מי ביפו התכנסו אתמול (ראשון) בבוקר עשרות הייטקיסטים ואנשי מדע לדון בעתידה של האנושות. המרצים, נבחרת של עתידנים אמריקאים וישראלים, סיפרו לקהל שהתאסף במרכז פרס לשלום שאנו ניצבים על סיפה של מהפכה טכנולוגית חסרת תקדים. המהפכה הזאת, טענו, תגרור תמורות קיצוניות בחייהם של בני האדם ותגרום לחברה האנושית לשנות את פניה.

היה זה יומו הראשון של אירוע סגור בן יומיים שאורגן על ידי אוניברסיטת הסינגולריות. האוניברסיטה, שהוקמה לפני כארבע שנים במרכז איימס של נאס"א בעמק הסיליקון, מהווה נקודת מפגש בין ההון החדש של עולם ההיי-טק לבין התנועה העתידנית שצמחה מקהילת הבינה המלאכותית בעשורים האחרונים. מרצי האוניברסיטה הוטסו כל הדרך מהחוף המערבי כדי לחשוף את הקהל הישראלי לחזון הטכנולוגי האופטימי שהם מקדמים בפני הסטודנטים שלהם בשנים האחרונות.

תמורת תשלום של 3,500 דולר, זכו כ-40 משתתפים לקבל "תדריך מנהלים" מצומצם ומרוכז על אותה תופעה עתידנית שמעניקה למוסד הקליפורני את שמו. הסינגולריות היא מושג המתאר נקודה בזמן הלא רחוק - כבר במחצית המאה ה-21, על פי המאמינים האופטימיים ביותר - שבה הבינה המלאכותית אמורה לעקוף ביכולותיה את הבינה האנושית, באופן שישנה לעד את מסלול ההתפתחות של המין האנושי.

בין ההבטחות של העתידנים הללו למאה הקרובה: הארכת חיים רדיקלית בעשרות ואף מאות שנים, שידרוג דרמטי של המוח האנושי באמצעות מחשוב ותרופות, פיתוח מחשבים אינטליגנטיים שישרתו אותנו ויחליטו עבורנו החלטות, יצירת אנרגיה סולארית בלתי נדלית, ובכלל - עולם חדש מופלא.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

התפתחות מעריכית היתה מונח המפתח אתמול: אנשי הסינגולריות טוענים שאנו ניצבים לא רק בפני התפתחות טכנולוגית מהירה, אלא אף בפני התפרצות טכנולוגית מאיצה.
איש העסקים ינקי מרגלית, המקדם את הסינגולריות בישראל, הדגים בכינוס את הרעיון באמצעות טכנולוגיות האנרגיה הסולארית. לדבריו, כיוון שהטכנולוגיה הופכת פי שניים זולה יותר מדי שנתיים, הרי שעתידנים כמו ריי קורצווייל מאמינים שבתוך 16 שנה היא תוכל להפוך למקור אנרגיה בקנה מידה עולמי.

הדוגמה העכשווית שהועלתה פעם אחר פעם בכינוס להתפתחות מואצת היא טכנולוגיית ריצוף הגנום. "שבע שנים אחרי שהתחיל לרצף את הגנום האנושי, קרייג ונטור ריצף רק אחוז אחד", סיפר מנהל האוניברסיטה, סלים איסמעיל, "אנשים אמרו שהוא כישלון. שנתיים לאחר מכן הוא ריצף שישה אחוזים. 20 חודשים לאחר מכן הוא כבר סיים את כל הרצף". ריצוף הגנום האנושי הראשון עלה, לדבריו, 1.5 מיליארד דולרים, כאשר כיום אנשים משלמים על כך 2,000 דולרים. לדברי אנשי הביוטכנולוגיה בסגל שלו, ההתפתחות המואצת תוריד את מחיר הריצוף של גנום אנושי לרצפה.

כפי שבעולם הפיזיקה, הסינגלוריות היא נקודה שבה כל חוקי הפיזיקה קורסים, כך הסינגולריות הטכנולוגית אמורה להיות נקודה בזמן שאחריה, לדעת אנשי הסינגולריות, כבר לא ניתן יהיה לדבר על מה שיקרה. עבור אלה המאמינים שהנבואה ניתנה לשוטים ייראה הדבר כהתפתחות מבורכת. עבור העתידנים, שתחזיות מרחיקות לכת הן בשורתם ומטה לחמם, מדובר ברגע הגדול שבו ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחומים שונים, כמו בינה מלאכותית, ננו-טכנולוגיה והנדסה גנטית, יתמזגו לכדי מפץ היסטורי שישנה לעד את חיי האדם.

לעבר אין מקום רב באוניברסיטת הסינגולריות. "אנו לא מקדישים הרבה זמן לחשיבה על ההיסטוריה", הודה איסמעיל בהרצאתו. הסיבה לכך טמונה בהבנה מצומצמת למדי של מושג הקידמה. "טכנולוגיה היא המנוע המרכזי שקידם את האנושות באלפי השנים האחרונות", אמר איסמעיל.

"בטכנולוגיות מאיצות מבטחנו" - ההכרזה הזאת, פראפרזה הומוריסטית על המוטו האמריקאי המוכר המודפס על כל שטר דולר, הופיעה במצגת המקדימה של מנהל האוניברסיטה איסמעיל. היא מסכמת היטב את תפיסתם של המאמינים בסינגולריות: אמונה יוקדת בכוחה של ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה לפתרון הבעיות המרכזיות הניצבות בפני האנושות, אם לא ממש כלי לגאולה, ללא התייחסות מעמיקה לאופן ארגון החברה ואופן השימוש שלה בטכנולוגיה. לא בכדי יש המבקרים את הסינגולריות במופעיה הקיצוניים יותר כדת של גיקים.

בראד טמפלטון, מרצה בסגל האוניברסיטה, סיפר ל"הארץ" כי הקו הכללי של המוסד הוא להכיר בחוסר היכולת של הממשלות לכוון או לפקח אחר ההתקדמות הטכנולוגית. לתוך הוואקום הזה נכנסת האופטימיות הכללית ביחס לטכנולוגיות המתפתחות בשוק חופשי. למדינה, אם כן, אין תפקיד מרכזי בחזון הסינגולריות. "אנחנו בראש של עמק הסיליקון, ראש יזמי", הסביר איסמעיל.

גם הקהל שבא להשתתף באירוע, בהם איש עסקים שהגיע במיוחד מסינגפור, השתייך ברובו לתעשיית ההיי-טק והיזמות בישראל. איש עסקים בשנות החמישים לחייו סיפר כי בא לחפש רעיונות לטכנולוגיות שיוכל לשווק ללקוחותיו באיים הקאריביים. אחרים באו להרחיב את אופקיהם. "אני אוהב להישאר בטופ של החידושים בכל התחומים", סיפר אורי, בן 53, שהחזיק עד לאחרונה בחברה לבדיקות גנטיות שאותה מכר לאחרונה, "בהרצאות אני מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים".

חברי סגל האוניברסיטה, מצדם, התגלו כאנשים המתאמצים להיות בחזית הטכנולוגית שעליה הם מדברים. הביו-אינפורמטיקאי ריימונד מק'קולי, לדוגמה, ענד על צווארו מדליון הכולל מידע גנטי שהתגלה בריצוף הגנום שלו ועשוי לסייע בטיפול שיקבל מפראמדיק במקרה של התקף לב. האסטרונאוט דן בארי, העומד בראש סגל האוניברסיטה ומנהל את המסלול לבינה מלאכותית ורובוטיקה, סיפר על הרובוטים הרבים בביתו, שמתנהלים באופן אוטונומי מול שליחי פיצה. הם אפילו יודעים להשאיר טיפ.

ביום רביעי ירצו חברי סגל האוניברסיטה הסינגולרית בכנס "טכנולוגיות משנות עתיד", אירוע פתוח בחסות TheMarker ו-Icon TLV.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו