בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החקלאות המסורתית מצילה את הצמחים הנדירים

הקשר בין עשרות מיני הצמחים הנדירים שנמצאו בסקר רשות הטבע והגנים בדרום הר חברון לפלאח הפשוט ההולך אחרי מחרשתו בכפרים הפלסטיניים באזור

6תגובות

מה הקשר בין עשרות מיני הצמחים הנדירים שנמצאו בסקר של רשות הטבע והגנים בדרום הר חברון לבין הפלאח הפשוט ההולך אחרי מחרשתו בכפרים הפלסטיניים באזור

כאשר חקלאי בא לחרוש ולזרוע את אדמתו הוא משנה לכאורה את סדרי הטבע. אך כפי שמלמד סקר צמחים נדירים באזור הכפרים הפלסטיניים בדרום הר חברון, החקלאות המסורתית עתיקת היומין מצליחה לשמור על מגוון עשיר של צמחים נדירים, ובלעדיה אין ודאות שמינים אלה יוכלו להמשיך לשרוד.

הסקר, שבדק את מגוון מיני צמחי הבר מאזור רכס מעון בצפון ועד שמורת הטבע הר עמשא בדרום, נערך בשנים האחרונות על ידי אנשי הרשות הטבע והגנים, בשיתוף חוקרי הצמחים עוז גולן ויאיר אור. ממצאיו הוצגו באירועי שבוע שמירת הטבע שציינה רשות הטבע והגנים בימים האחרונים ועמד בסימן צמחים בסכנת הכחדה.

יאיר אור

אזור הר חברון הוא הגבול הדרומי והמזרחי של הצומח הים תיכוני בישראל. ככל שמתקדמים בו מזרחה ודרומה, הצומח משתנה ונעשה בעל מאפיינים אירנו-טורנים (צמחייה אופיינית לאזורים בצפון אפריקה ובאסיה) ואף מדברי. בסקר התגלו 54 מינים נדירים. יותר ממחציתם נמצאו בשדות מעובדים של פלסטינים. היתר התגלו בעיקר באזורי בתה, המאופיינים בשיחים נמוכים וקוצניים.

"במהלך הסיורים נמצאו מספר מינים שנאספו לפני עשרות שנים באזור ירושלים ומאז לא נמצאו שוב ונחשבו כנכחדים", כתב אור בסיכום לסקר; "מדובר במינים כמו פומה פרסית, אקינוס ריחני וסיגל תמים. מינים נוספים, שנחשבו נדירים ונמצאו רק באתרים בודדים בארץ, נמצאו במספר מוקדים שבהם היו אלפי פרטים".

אחד הגילויים החשובים ביותר היה של הצמח "אספקלריית הכלאיים", או בשמו הערבי "זהרת אל ג'ראס", שבעבר נמצא רק בכמה אתרים בגליל. בסקר אותר ליד כרם זיתים ושדות מעובדים. עוד מין נדיר שנמצא הוא "קרן יעל סורית", שאוכלוסיות גדולות שלו - מאות פרטים, כולם בשטחי חקלאות מסורתית - התגלו באזור רכס מעון, אחד ממוקדי הסקר.

באותו אזור התגלו גם פרטים של המין רכפה כרסנית, שאף הוא קיים רק באתרים ספורים בישראל. "הספר האדום" של רשות הטבע וגנים, המתעד מיני צמחים בסכנת הכחדה, מציין, ששינוי באופי החקלאות המסורתית למודרנית יותר יחסל את בית הגידול של צמח זה.

בשטחים נרחבים באזור שבו נערך הסקר ממשיכה להתקיים חקלאות מסורתית פלסטינית. היא מתבססת על איסוף ידני של התבואה, חריש לא עמוק באמצעות בהמות ושימוש מוגבל בחומרי הדברה ודשן כימיים. רבים מהמינים הנדירים הם צמחים חד שנתיים, המלווים את שדות התבואה. מחזור החיים של צמחים אלה תואם את מחזור העיבוד החקלאי. שיטות העיבוד מאפשרות חלחול ואגירת מי גשמים בקרקע ויוצרות תנאי אוורור הנוחים לצמחים בעלי בצל ופקעת, שחלק משמעותי מהמינים הנדירים שנמצאו נמנים עמם. בנוסף מסייע החריש לסלק צמחים מתחרים. תנאי האקלים הייחודיים של דרום הר חברון סייעו גם הם להתפתחות מינים נדירים כה רבים.

הממצאים מחזקים את מה שמצאו מחקרים אקולוגיים כמו זה של פרופ' זאב נאוה המנוח, אחד המדענים הראשונים שעסקו באופן מעמיק בהיסטוריה של התפתחות הנוף הים תיכוני. פרופ' נוה ציין במחקריו, שדווקא הפעילות האנושית יצרה גיוון בתנאים הסביבתיים והפכה את אגן הים התיכון לעשיר במיוחד במגוון הצומח והחי שיש בו. "החקלאים של אזור הים התיכון לא זנחו ודילדלו את הקרקעות, אלא ידעו בתקופות שונות לשמור עליהן ולנצל נכון את המגוון הביולוגי שלהן", כתב.

"ללא העיבוד החקלאי המסורתי, הקרקע היתה מהודקת וקשה היה לצמחי הבר להתפתח", הסביר בשבוע שעבר עמוס סבח, אקולוג ברשות הטבע והגנים שהשתתף בסקר. "אם היה חריש מכני באמצעות כלים כבדים, הוא היה פוגע ישירות בצמחי הבר. זה מה שקרה בשרון. רבים מהצמחים שהיו שם לפני שהונהגה החקלאות המודרנית, נכחדו".

עם זאת, לפעילות חקלאית מסורתית יש גם השלכות שליליות. עורכי הסקר מציינים את העובדה, שרעיית יתר באזורי הבתה יכולה לגרום לדילול המינים הנדירים בשטחים אלה. לדעתם, יש לווסת את היקף הרעייה בדרום הר חברון, אך לעודד את קיום העיבוד החקלאי המסורתי, ואף לשקול מתן תמיכה כספית לחקלאים. תמיכה בחקלאים למטרות הקשורות בשימור נוף וערכי טבע היא נוהג מקובל במדינות רבות, אולם אינו קיים בישראל, ומן הסתם הסיכוי שיוחל על חקלאים פלסטינים דווקא, קטן ביותר.

הואיל ואזור הר חברון נמצא במוקד סכסוכי הקרקעות בין מתנחלים לכפרים פלסטיניים עורכי הסקר חוששים, שיהיה קושי לקיים את התרבות החקלאית הנוהגת. לכן הם מציעים לאסוף זרעים של המינים הנדירים ולהעביר אותם לשימור בבנק הגנים במכון וולקני בבית דגן. כך, גם אם החקלאות תיעלם, יהיה עדיין אפשר להשיב את הצמחים לטבע. הצעה נוספת היא לנצל שטחים פתוחים ביער יתיר, שבתחומי הקו הירוק, ולזרוע בהם מינים נדירים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו