בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההתחממות משפיעה גם על החיטה והשעורה

מחקר ישראלי מראה שהזנים, המהווים בסיס תזונתי למרבית אוכלוסית העולם, עברו שינויים גנטיים בשל התמורות במזג האוויר, ואלו עלולים לפגוע בשרידותם

תגובות

החיטה ושעורת הבר בישראל עברו בעשורים האחרונים שינויים גנטיים שעלולים לפגוע בשרידותם, כתוצאה מהתחממות כדור הארץ. לשינויים אלו יכולות להיות השלכות על ייצור מזון, מאחר וזני בר הם המקור העיקרי להשבחת זנים תרבותיים. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, ותוצאותיו מתפרסמות השבוע ב-PNAS, כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

המחקר החדש נערך על ידי קבוצת חוקרים בראשות פרופ' אביתר נבו מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה, וד"ר אביגדור בילס, ד"ר מוטי טוסי וסועד חליפה ממכון זה. הצוות, שנעזר גם בחוקרים מקנדה, בדק את השינויים שהתחוללו בקרב עשר אוכלוסיות של חיטת בר ועשר אוכלוסיות של שעורת בר מאזורים שונים בישראל, מהנגב הצחיח ועד לאזור החרמון הגשום והקר בחורף. הצמחים, המשתייכים למשפחת הדגנים, נבדקו לראשונה ב-1980, ושוב עם תחילת המחקר בחורף 2008-2009. זרעים משתי התקופות נאספו וגודלו בחממה ניסיונית.

אצל הצמחים נמצאו תגובות מנוגדות לשינויים האקלימיים. אחד הממצאים הוא שבמהלך שלושה העשורים שחלפו, כל עשרים האוכלוסיות הקדימו את זמן הפריחה שלהם בממוצע בפרק זמן של כעשרה ימים. נבו מעריך שהסיבה לכך היא שהצמחים התאימו את עצמם לסביבה, והם מנסים להקדים את התקופה בשנה שהפכה לחמה יותר לעומת מה שהיה בעבר.

בלומברג

בעוד הפריחה מעידה על סוג של הסתגלות לתהליכי התחממות עולמית, הרי שהממצאים הגנטיים היו מדאיגים יותר. החוקרים מציינים כי על פי הממצאים, המגוון הגנטי של מרבית הצמחים בשנת 2008 היה נמוך בצורה משמעותית מהמגוון הגנטי בשנת 1980.
ירידה במגוון הגנטי משמעה פגיעה משמעותית ביכולת ההסתגלות של צמחים לשינויים סביבתיים ובהם שינויי אקלים. השינויים שהתגלו בחיטה היו גדולים הרבה יותר מאלו שהתגלו בשעורה, שעמידה יותר לתנאי יובש.

עם זאת, החוקרים מדגישים שאצל חלק מהצמחים, אלו שנמצאו באזורים שבהם כמויות גשם גדולות יחסית, היו גם שינויים גנטיים המעידים על יכולת הסתגלות לשינויים האקלימיים. ידוע למשל שלאוכלוסיות החיטה והשעורה באזורים הצפוניים בישראל יש תכוניות גנטיות המאפשרות עמידות בפני בצורת ומחלות.

"אנחנו משוכנעים שמנגנוני ההסתגלות שמצאנו אצל הצמחים בישראל קיימים גם בשאר חלקי אזור הסהר הפורה", מציינים החוקרים במאמר שפרסמו. להערכתם, האוכלוסיות שהראו שינויים גנטיים חיוביים והסתגלו טוב יותר לשינויי האקלים, יכולות להיות בסיס למחקר לפיתוח זנים שיהיו עמידים יותר בפני יובש.

"ההתחממות הגלובלית המתרחשת גם בישראל היא המשתנה היחיד שיכול לגרום לשינויים כאלה באוכלוסיות של חיטה ושעורה בכל רחבי ישראל", ציין נבו בהתייחסו לעובדה שנבדקו צמחים ממוקדים שהמרחק ביניהם מגיע ל-350 קילומטרים. החוקרים מתבססים בין השאר על מחקרי אקלים שנערכו בשנים האחרונות בארץ. עם זאת, יש לציין שלאחרונה הציג השרות המטאורולוגי מחקרים המראים שדווקא לא היו בישראל בעשורים האחרונים שינויים משמעותיים בטמפרטורות או בכמויות המשקעים.

"השינויים שמצאנו יכולים לפגוע ביכולת שיפור המזון בכל רחבי העולם", הוסיף נבו."זאת מאחר ומיני הבר הם המקור העיקרי להשבחה גנטית של הזנים התרבותיים לעמידות בפני מחלות ופגעים סביבתיים אחרים".

חיטה ושעורת הבר מהווים בסיס תזונתי לבני אדם ולבעלי חיים בכל רחבי העולם, והם התפתחו מחיטה ושעורת בר שמקורם במזרח התיכון, במה שמוגדר "אזור הסהר הפורה". תירבותם במזרח התיכון ובארצות הסמוכות אליו, נחשבת בעיני מומחים כאחת הסיבות שהתרבות החקלאית והישובית התפתחה לראשונה דווקא באזור זה.

לדברי נבו, אי אפשר להשאיר את הדאגות לגורל החיטה ושעורת הבר לעתיד הרחוק. "יש לנו בנק גנים גדול, ואנחנו מנסים כל הזמן למצוא דרכים להשביח את זני התרבות", הוא ציין. "ממצאי המחקר הנוכחי מראים שיש צורך בפעולה מסיבית הרבה יותר, כדי לאפשר לאוכלוסיות הבר לשגשג גם בטבע".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו