בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מומחים: אין צידוק לטיהור קרקעית הקישון

"בקרקעית הנחל אין זיהום שמצדיק תהליכי טיהור וטיפול כפי שמתכנן המשרד להגנת הסביבה", אומר ד"ר פנחס פיין. עלות הפרויקט: 200 מיליון שקלים

18תגובות

המשרד להגנת הסביבה מקדם בימים אלה פרויקט בעלות של יותר מ-200 מיליון שקלים, שמטרתו הוצאת קרקעית מנחל הקישון לצורכי ניקוז, והעברתה להליך טיהור ביולוגי. על פי המשרד - שמתבסס על החלטת ממשלה מהשנה שעברה - מדובר במימוש חזון שיקום הנחל, אך מומחים ובהם מדענים ראשיים לשעבר של המשרד מטילים ספק בהצדקה הסביבתית של הפרויקט.

בשבועות הקרובים אמורים להתפרסם המכרזים הראשונים לביצוע עבודות, שבהן ייובש קטע באורך חצי קילומטר בנחל הקישון, סמוך לבתי הזיקוק. לשטח המיובש יועברו כמויות גדולות מקרקעית הנחל, שיוצאו בפעילות חפירה מיוחדת, במטרה לשפר את כושר הניקוז של הנחל. במקום הקטע המיובש, שבו יוקם בהמשך פארק, ייחפר קטע מעקף חדש - ומרוחק מהמפעלים - שבו יזרום הנחל. על פי ההערכה, הפרויקט יושלם בתוך כשלוש שנים.

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי הקרקעית המזוהמת תעבור טיפול ביולוגי מיוחד שנועד לנקותה, בעיקר משאריות דלקים. חלק גדול מהפרויקט (118 מיליון שקלים) ימומן על ידי מפעלים הנמצאים ליד הקישון וזיהמו אותו בעבר. את השאר יממנו הממשלה ורשויות מקומיות. על פי המשרד, לא ניתן להגיע לאיכות הרצויה של מים בקישון כל עוד הקרקעית מזוהמת.

צפריר רינת

אבל לדעת כמה מהמומחים החוקרים את הקישון שנים רבות, אין הצדקה ממשית לטיהור הקרקעית. "יש חשיבות לביצוע ניקוז בקישון, אבל על פי הידע שלנו, בקרקעית הנחל אין זיהום שמצדיק תהליכי טיהור וטיפול כפי שמתכנן המשרד להגנת הסביבה", אומר ד"ר פנחס פיין, חוקר במכון וולקני בבית דגן.

יחד עם פרופ' אורי מינגלגרין ממכון וולקני - בעבר המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה - עושה פיין מחקרים על קרקעית הנחל שהוצאה בעבר לצורכי ניקוז והועברה לבריכות. השניים מציינים שקרקעית זו היתה מזוהמת במיוחד, אבל להערכתם המצב שונה היום.

"נשמעה טענה שקיים חשש שהערימות שעל הקרקעית יפלטו גזים רעילים מהתפרקות חומרי הדלק ולכן יש לטהר אותן אבל לדעתנו הסבירות לכך נמוכה", אומר פיין."זה לא קרה בבריכות אליהן העבירו בעבר קרקעית שהיתה מזוהמת יותר".

על פי התוכנית, חלקי הקרקעית שיוצאו מהנחל ייערמו כשהם אטומים בפלסטיק. אולם לדברי פיין ומינגלרין עדיף היה אילו הניחו את חלקי הקרקעית בשטח פתוח וויתרו על האטימה. לדבריהם, דווקא מהלך זה עלול לגרום לכך שהנוזלים לא יתנקזו ויתפתחו תנאים שיביאו לפליטת זיהומים. "ייתכן שאנחנו טועים בהערכות שלנו על היבטי הפרויקט השונים", ציין מינגלגרין, "אבל כדי לבדוק זאת היה צריך לעשות פרויקט ניסיוני של טיפול בקרקעית ולקיים דיונים מעמיקים יותר עם מומחים".יש לציין שעוד מדען ראשי לשעבר של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' יורם אבנימלך , סבור גם הוא שאין הצדקה לבצע פעולות טיהור לקרקעית נחל הקישון.

במשרד להגנת הסביבה מציינים, בתגובה, שפיין ומינגלגרין אינם מומחים לבעיות קרקעית הקישון ולא כל הנתונים בידיהם.

"הם ביקשו להיות מעורבים בפרויקט אך שיטת המחקר שבה הם עוסקים לא התאימה לטיפול הדרוש לקרקעית", נאמר בתגובת המשרד. "מאפייני הזיהום של הקרקעית, כפי שנבדקו בשנה וחצי האחרונות, מצביעים שוב ושוב על הצורך לטפל במרכיבי דלקים על מנת לעמוד ברמות הסף הנדרשות של זיהום. המכרז שיפורסם בנוי כך שאם תוצא קרקעית שלא יהיה צורך לטפל בה, לא יבוצע כל טיפול. אין בסיס לחששותיהם לגבי איטום הערימות ויהיה בהם ניקוז של הנוזלים וכן פעילות אוורור מתמדת. באשר לבדיקות מקדימות, נערך סקר סיכונים לאדם ולסביבה מביצוע הפרויקט, ונערכה בדיקת יתכנות במתקן קטן, שכללה קרקעית של היום וגם קרקעית שהוצאה מהנחל בעבר. כל התהליך נעשה תוך התייעצות עם מומחים רבים ואף הוצג בשבוע שעבר בכנס מיוחד לציבור, ששני החוקרים בחרו לא לבוא אליו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו