בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ב-40 שנה: מספר חיות המשק בעולם גדל כמעט פי שלושה

הגידול במספר החיות גורם לניצול כמויות מים אדירות ולשינויים באקלים העולמי, ונגרם בעיקר בכלל עלייה ברמת החיים במדינות מתפתחות וגידול באוכלוסייה עירונית

9תגובות

מספר חיות המשק בעולם המשמשות לייצור מזון כמו חלב, בשר וביצים נמצא במגמת עלייה מתמדת בשלושת העשורים האחרונים. העלייה החדה ביותר נרשמה במספר התרנגולות שעלה מ-7.2 מיליארד ל-19.4 מיליארד. כך עולה מנתונים שפרסם בשבוע שעבר המכון האמריקאי למדיניות סביבתית Worldwatch. לגידול זה משמעויות סביבתיות מרחיקות לכת, ובהן זיהום בהיקף משמעותי וכריתת יערות לטובת שטחים לגידול מזון בעבור בעלי החיים.

על פי הנתונים שמפרסם המכון האמריקאי, חל מ-1970 גידול של קרוב ל-200% במספר חיות המשק בעולם ובהן פרות, עזים וכבשים. הגורמים העיקריים לכך הם עלייה ברמת החיים במדינות מתפתחות כמו סין וגידול באוכלוסייה עירונית בעולם הצורכת יותר בשר ומוצרי חלב. בישראל נרשמו מגמות דומות, כשלפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 1980-2010 מספר התרנגולות לפיטום הכפיל עצמו והגיע ל-30 מיליון ומספר הפרות עלה מ-332 אלף ל-430 אלף.

הגידול הרב ביותר בצריכת מוצרי מזון מחיות משק הוא בדרום מזרח אסיה, שם צריכת החלב לנפש עלתה פי עשרה בשלושת העשורים האחרונים וצריכת הבשר עלתה פי ארבעה. עם זאת, במדינות המפותחות שיעור הצריכה עדיין גבוה פי שניים מבמדינות המתפתחות, אך המודעות להשלכות הבריאותיות של צריכה מוגברת של שומן מן החי ובשר הביאה להתייצבות בשיעור הצריכה במדינות הללו.

דן פרץ

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

הגידול במספר חיות המשק בא לידי ביטוי בריבוי מתקני גידול מתועשים כמו לולים תעשייתיים ורפתות ענק, שהוקמו באחרונה גם בישראל. במתקנים אלה מגדלים כיום 72% מהעופות, כולל תרנגולי הודו וברווזים, ו-55% מהחזירים. כמו כן, המתקנים הביאו לגידול ניכר בתפוקת החלב של פרות - בארצות הברית גדלה תפוקת החלב הממוצעת של פרה פי שלושה בחמישים השנים האחרונות.

מלבד ההשלכות הבריאותיות שיש לצריכת חלק ממוצרי המזון שמקורם בחיות משק, יש לגידול בעלי חיים אלה השלכות נוספות ובהן השלכות סביבתיות משמעותיות. גידול בעלי החיים גורם לניצול כמויות אדירות של מים וליצירת כמות גדולה של שפכים וסוגי פסולת שונים שחלקם מזהם את הסביבה. כיום, ענף זה משתמש בשטחי הקרקע הגדולים ביותר בעולם, יותר מכל ענף חקלאי אחר. זאת בעיקר כדי לייצר כמויות מזון גדולות בעבור בעלי החיים.

אחת התוצאות הסביבתיות המשמעותיות של הצורך בשטחים נרחבים הוא כריתת יערות גשם באזורים כמו האמזונס. ההערכה היא שכיום 65%-80% משטחי יערות הגשם בברזיל ובארצות נוספות בדרום אמריקה נכרתים כדי לספק קרקע לגידול מזון לחיות משק.

חיות משק פולטות גזים המהווים על פי ההערכה כ-18% מכלל גזי החממה ומחוללים שינויי אקלים עולמיים. נוסף על כך, יש להתפתחות הענף גם השלכות בריאותיות מאחר והוא מביא להתפשטות מחלות הפוגעות בבני אדם. על פי ההערכות, מקורן של 75% מהמחלות החדשות שהתפרצו בשלושת העשורים האחרונים בחיות משק.

לצד הנזקים לסביבה, מציין המכון הסביבתי שגידול חיות משק הוא כיום ענף כלכלי המספק פרנסה לחקלאים רבים במדינות עניות. המכון ממליץ למקבלי ההחלטות למצוא דרכים לייצר מוצרי מזון מן החי תוך צמצום הפגיעה בסביבה. זאת באמצעות תקנים מחמירים יותר לטיפול בשפכים ופסולת, ותכנון טוב יותר של שימוש בקרקע. עם זאת, לא מוצעים פתרונות שאמורים לעודד מדינות מתפתחות למתן את צריכת מוצרי המזון מסיבות סביבתיות ובריאותיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו