בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי ישמור על כלבי השמירה הכנעניים

במבנים מתקופת המנדט בדרך לירושלים, פועלת מאז שנות ה-70 חוות שער הגיא לגידול כלבים כנעניים - הגזע היחיד שמוצאו בארץ ישראל. כעת המדינה רוצה לפנותה

54תגובות

מאות אלפי נהגים ונוסעים חולפים מדי יום על פני השלט הקטן המפנה ימינה לחוות שער הגיא שבעליות לירושלים. רק מעטים יודעים מה מסתתר על צלע ההר, מאחורי העצים. מרחק קצר מכביש מספר אחת ניצבים שבעה מבנים. הם הוקמו עוד בתקופת המנדט הבריטי ושימשו את המהנדסים והפועלים שהפעילו את משאבת המים הסמוכה. אחר כך ננטשו, הוזנחו והתפוררו בהדרגה. בשנת 1970 גילתה אותם קבוצה של חובבי בעלי חיים. הם שיקמו את המבנים והקימו במקום חווה לגידול כלבים כנעניים, הגזע היחיד המוכר כיום שמוצאו בארץ ישראל.

את החווה מנהלת מאז ועד היום מירנה שיבולת. היא עלתה לארץ מארצות הברית לפני 42 שנה והתיישבה בחוות שער הגיא. שם גידלה את בתה, שלושה נכדים ומאות כלבים. "כשאנחנו באנו לכאן חיפשנו מקום שאפשר יהיה לגדל בו כלבים. מקום שלא יפריע לאף אחד. המקום הזה היה נטוש מסוף המנדט. הכל היה מכוסה בעשבייה, טיח, חרא של כבשים, הבתים היו חצי הרוסים. זה נראה לנו מקום אידיאלי", היא אומרת. חברי הקבוצה ביררו למי שייכת הקרקע, הגיעו לחברת מקורות וחתמו עמה על חוזה שכירות בקיץ 1970.

"אף פעם לא היה לנו כסף. התחלנו לשקם את המקום בידיים שלנו. לא היה לנו חשמל וטלפון במשך 17 שנים", משחזרת שיבולת. עבורה, היא אומרת, היתה בהקמת החווה הגשמת מטרה ציונית, כמו גם מימוש של אהבתה לבעלי חיים. בכניסה לביתה אין פעמון. הכלבים, היא מסבירה, מדווחים לה על כל אורח. לפי הנביחות היא יודעת מי בא. בימים אלה חיים בחווה 19 כלבים בוגרים משני סוגים - כנעני וקולי. באחרונה המליטה אחת הכלבות גם כמה גורים. הכלבים הם בני בית לכל דבר. בסלון מתפארת שיבולת ביותר מ-100 גביעים שבהם זכו הכלבים שגידלה בשלל תחרויות.

במשך עשר שנים חיו הדיירים בשלווה. ב-1980 סירבה מקורות להאריך את החוזה ודרשה מהם להתפנות. כאשר סירבו, הגישה תביעת פינוי לבית משפט השלום בירושלים. בעקבות התביעה הזו התברר כי מקורות כלל לא היתה בעלת הזכויות בקרקע, אלא מינהל מקרקעי ישראל. הדיירים פנו למינהל וביקשו להסדיר את מעמדם. "על מנת שלא תימצא מרשתנו מסיגת גבולו של מינהל מקרקעי ישראל, מבקשת היא כי ייחתם בינה לבין המינהל חוזה חכירה כדת וכדין", כתב למינהל עו"ד זאב וייל בשם דיירי החווה באוקטובר 1982.

בהמשך פנו הדיירים פעמים נוספות למינהל ולרשויות אחרות, אך לטענתם, במשך קרוב ל-30 שנה התעלמו מהם. אף אחד לא תבע מהם שכירות, איש גם לא דרש לפנותם. הרשויות ידעו היטב על קיומה של החווה, אך הטילו את האחריות זו על זו - חששו אולי שאם יקחו את התיק לידיהן, יידרשו לשלם מתקציבן פיצויים לדיירים. השקט נשמר עד מארס 2011, אז הגיש מינהל מקרקעי ישראל לבית משפט השלום בירושלים תביעה לפינוי חוות שער הגיא. המינהל טוען כי לדיירי החווה מעולם לא היו זכויות על הקרקע והם מתגוררים בניגוד לחוק בתחום גן לאומי, שהוכרז כבר בשנת 1965. "המינהל, מסיבות שונות, שתק, אבל הגיע הזמן לעשות סדר", אמר נציג המינהל, עו"ד שמואל קרניאל, בדיון בבית המשפט בחודש שעבר.

עוד לפני הדיון הזה פנה עו"ד קובי אמסטר, בשם הדיירים, למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, וביקש ממנו למצוא פתרון שיאפשר לחווה להמשיך לפעול. "מדובר בסיפור חיים מרתק הקשור בטבורו לתולדות ההתיישבות בפרוזדור ירושלים, כאשר המקום מהווה נכס היסטורי חי אותו מבקש המינהל להכחיד", כתב.

אמיתי מולדובן, יועצו של ליברמן, השיב במכתב קצר ולקוני כי עמדת המינהל תוצג בדיון המשפטי. המינהל גם סירב לנהל הליך גישור. "במשך 42 שנה אנשים יושבים במקום, מתחננים להסדיר, מבקשים לשלם למינהל, לרשות הטבע והגנים, למקורות - לכולם. כל אחד אומר זה לא אני", מתקומם אמסטר. "סללו להם כביש, חיברו אותם לחשמל, למים, לאנטנות, הרשות המקומית דאגה להסעות לתלמידים, גבו מהם ארנונה, עשו הכל ופתאום עכשיו נמאס למישהו אז הוא החליט שאחרי 43 שנה צריך לפנות אותם. זו פשוט אטימות כואבת".

שיבולת לא מרימה ידיים. בשנה החולפת היא נאבקת על זכותה להפעיל את החווה. בין השאר, היא מחתימה עצומות בעברית ובאנגלית באינטרנט. לדבריה, הכלב הכנעני צריך להיות מקור לגאווה לאומית. "הם כלבים עם אופי מאוד ספציפי, מאוד נאמנים. הם כלבי שמירה, מודיעים על כל דבר חריג, ערניים מאוד ולא תוקפים בלי סיבה", היא אומרת ומציינת כי הכלב הכנעני הוא לפי כל העדויות זה המוזכר בתנ"ך.

לחוות שער הגיא, לדבריה, חשיבות רבה לצורך שמירה על מגוון גנטי רחב. "כל הכלבים הכנעניים בעולם הם צאצאים של כלבים ישראלים. רק מפה אפשר לחדש את קווי הדם. אם אין חידוש של קווי דם, אז הגזע מידרדר מבחינה גנטית". בעת הראיון, נשמעות ברקע נביחות בלתי פוסקות של הכלבים. לדבריה, זו אחת הסיבות העיקריות שהחווה חייבת להיות במקום מרוחק. "אנשים חושבים שזה קל לעבור למקום אחר. גידול כלבים דורש מקום מבודד, שלא יפריע לאנשים אחרים. פה בארץ יישובים לא מעוניינים בזה. זה מפריע להם".

מינהל מקרקעי ישראל מסר בתגובה: "ככל הידוע למינהל, מעולם לא ניתנו כל זכויות קנייניות בקרקע לדיירים המתגוררים בבתים ההיסטוריים שנבנו עוד בתקופת המנדט על ידי הבריטים. מאחר שהשטח הוקצה לעיריית ירושלים על ידי המינהל, במטרה להעבירו לחברת מקורות, נפל נושא התביעה בין הכיסאות. בשנת 2011 הוחלט במינהל להגיש תביעה לפינוי הדיירים מהשטח, והיא מתנהלת בבית משפט השלום בירושלים".

שירן גרנות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו