בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: הנטייה לשקר היא אינסטנקטיבית

צוות חוקרים מאוניברסיטאות אמסטרדם ובן גוריון גילה כי ככל שנותנים לנבדקים זמן רב יותר לענות לשאלה, קטן הסיכוי שהם ישקרו

39תגובות

מהם שורשיו של השקר, זהו הבסיס למחקר של ד"ר שאול שלוי, פסיכולוג ישראלי הפועל באוניברסיטת אמסטרדם, שעמד במוקד מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Psychological Science. ד"ר שלוי ועמיתיו למחקר, ד"ר אורי אלדר וד"ר יואלה ברבי-מאיר מאוניברסיטת בן-גוריון, ביקשו לבדוק אם הדחף לשקר מתחזק או נחלש, כשרמאי פוטנציאלי מקבל זמן לחשוב על מעשיו. במלים אחרות, האם רמאות היא דבר אינסטינקטיבי או מחושב?

כראוי לנושא, בחר צוות החוקרים בכלי ניסוי שמהווה סמל להימורים ולפעילות לא ישרה: קוביית משחק. מטרת החוקרים היתה לבדוק אם הדחף של אנשים לשקר בנוגע לתוצאה גדל או קטן כשהם נשאלים מיד לעומת מצב שבו ניתן להם זמן לחשוב.

לצורך הניסוי, חילקו החוקרים קובייה בת שש פאות וכוס לכל אחד מ-76 המתנדבים. למשתתפים נאמר כי חלק אקראי מתוכם יוכל לזכות בעשרה שקלים תמורת מספר הנקודות המתקבל בהטלה. המשתתפים התבקשו לנער את הכוס, לבדוק מה התוצאה ולזכור אותה. לאחר מכן התבקשו המשתתפים לנער את הכוס פעמיים נוספות על-מנת להשתכנע שמדובר בקובייה רגילה לכל דבר, ולבסוף - להזין את התוצאה הראשונה למחשב. כמחצית המשתתפים התבקשו להשלים את כל ההליך תוך 20 שניות בלבד, שעה שלאחרים לא ניתנה הגבלת זמן.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

לחוקרים לא היתה אומנם דרך לדעת מהם המספרים האמיתיים שהטילו המתנדבים, אך לפי הסטטיסטיקה, תוצאת הניקוד הממוצעת מדיווח ישר של זריקות קובייה אמורה לעמוד על 3.5. בהתבסס על נתון זה, יכולים היו החוקרים לאמוד את כנות המשתתפים. החוקרים גילו כי התוצאה הממוצעת עליה דיווחה קבוצת המתנדבים שהתבקשה להשיב תוך 20 שניות עמדה על 4.6. לעומת זאת, הקבוצה שלא הוגבלה בזמן דיווחה על תוצאה ממוצעת של 3.9. מכאן ששתי הקבוצות שיקרו. אלא שקבוצת האנשים שקיבלה יותר זמן למחשבה שיקרה פחות.

ניסוי שני אישש את הממצאים. במהלכו, התבקשה קבוצה חדשה של אנשים להטיל את הקובייה רק פעם אחת. גם הפעם, כמחצית האנשים היו נתונים בלחץ זמן, ומאחר והניסוי הסתכם בהטלת קוביות אחת, הגבלת הזמן של קבוצה זו התחלפה מ-20 שניות ל-8 שניות. ליתר המשתתפים הותר לחשוב כמה זמן שירצו.

במקרה השני, דיווחה הקבוצה הראשונה על תוצאה ממוצעת של 4.4. הקבוצה שלא הוגבלה בזמן דיווחה על תוצאה ממוצעת של 3.4. פירוש הדבר הוא שהקבוצה השנייה למעשה דיברה אמת.

המסקנה המתקבלת איפוא היא כי לפחות בכל הקשור לרמאות בקוביות, הנטייה לשקר אכן טבועה בנו מן היסוד. כשאנשים לא מקבלים זמן לחשוב, ברירת המחדל שלהם תהיה לרמות. היה וניתן לאנשים זמן למחשבה שקולה על מעשיהם - כי אז הם יבחרו בדרך-כלל לנהוג ביושר. אם ברצונכם לשמוע תשובה כנה מישהו, רצוי שלא לדחוק אותו יתר על המידה לענות באופן מיידי.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו