בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם קשישים חכמים יותר? לא בהכרח

מחקר שבחן התמודדות עם קונפליקטים שונים בקרב צעירים וקשישים בארצות הברית וביפאן - גילה הבדל מעניין בין שתי התרבויות

38תגובות

אחד הדימויים השחוקים לחוכמה מתאר חכם זן המחייך באדיבות אל תלמידיו, מביט בהם בחיבה ממרום גילו ויודע כי יום אחד יעלו אף הם על הדרך המובילה לתבונה נעלה של רב-אמן. אבל האם אמנם נכון הדבר כי הגיל נושא עימו חכמה?

במחקר שנערך לפני שנתיים על ידי ד"ר איגור גרוסמן מאוניברסיטת ווטרלו שבקנדה, נטען כי אכן כך הם פני הדברים. עד כמה שניתן לאמוד חכמה, ד"ר גרוסמן מצא שקשישים בארצות הברית ניחנים ביותר חוכמה מאשר צעירים. מאז הרחיב גרוסמן את מחקרו גם לאסיה - מקום מושבו של חכם הזן - כשהוא מתמקד בעיקר ביפאן, שם גילה החוקר כי הצעירים משתווים למוריהם הזקנים בחוכמה מגיל צעיר.

מחקרו של ד"ר גרוסמן, שממצאיו פורסמו לא מכבר בכתב העת Psychological Science, ערך השוואה בין 186 יפאנים בגילאים שונים ו-225 אמריקאים. משתתפי המחקר התבקשו לקרוא ידיעות פיקטיביות מעיתונים. מחצית הידיעות תיארו מצבי קונפליקט בין קבוצות שונות, כמו למשל ויכוח בין יושביו העניים של אי באוקיינוס השקט סביב השאלה אם לאפשר לחברות אנרגיה זרות לפעול באי, לאחר שהתגלה נפט באזור. המצדדים ברעיון חשבו שזו תהיה הזדמנות טובה להתעשר, בעוד שהמתנגדים הביעו חשש כי המהלך יבוא על חשבון המסורת ואולי גם יפגע בסביבה.

שאר הטקסטים שהציג המחקר היו למעשה טורי ייעוץ שעסקו בקונפליקטים בין אישים: בין בני משפחה, בין חברים ובין זוגות נשואים. לאחר קריאת נושאי הסכסוך השונים, המשתתפים נשאלו "מה לדעתם יקרה לאחר מכן?" ו-"מדוע הם סבורים שכך יהיה?". תשובותיהם של המתנדבים הוקלטו ותומללו.

אי–פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם

ד"ר גרוסמן ועמיתיו הסירו מהמשובים סממני גיל וכן כל רמז הנוגע למוצאם של הנשאלים והעבירו את הטקסטים הערוכים לידי מעריכים במכון מחקר, שם דורגו תשובות המשתתפים בסולם הנע מאחד עד שלוש. קנה המידה נועד לזהות קריטריונים מסוימים בתשובות, שאותם הפסיכולוגים מחשיבים כחמשת המרכיבים המכריעים בגישה חכמה: נכונות למציאת הזדמנויות שונות ליישוב סכסוכים, שאיפה לפשרה, הכרה במגבלות הידיעה האישית, מודעות לקיומן של מספר השקפות אפשריות ביחס לבעיה והבנה כי ישנה סבירות גבוהה שהדברים יחמירו עוד לפני שהמצב ישתפר.

ציון של נקודה אחת לכל אחד מהקריטריונים לשיפוט נבון נועדה לציין אי הבאה שלו בחשבון. שתי נקודות סימלו התחשבות חלקית, והציון שלוש סימן התחשבות רבה בקריטריונים. לאחר מכן חובר דירוג הנקודות של המשתתפים לקונפליקטים בין קבוצות ולקונפליקטים בין אישיים ושוקללו לכדי ערך ממוצע הנע בין 0 ל-100, כמדד לחוכמה ביחס לנושאים אלו.

בדומה לממצאים ממחקרו הקודם, ד"ר גרוסמן אומר כי גם הפעם התוצאה הראתה שהאמריקאים נעשים חכמים יותר ככל שגילם עולה. התוצאה שחושבה, למשל, לגיל 25 בנושא תבונה בהתמודדות עם קונפליקטים בין קבוצות, היתה 45 נקודות, בעוד שבני 75 השיגו ציון של 55 נקודות. בתחום הקונפליקטים הבין אישיים התוצאה הממוצעת זינקה באופן דומה מ-46 ל-50. לעומת זאת, הציונים שהתקבלו מהיפאנים נעו בצורה לא אחידה בין הגילאים. בנושא הקונפליקטים הבין -קבוצתיים, משתתפים יפאנים בגילאים 25-75 השיגו תוצאה ממוצעת של 51 נקודות. בקטגוריית חוכמה בפיתרון קונפליקטים בין אישיים, התוצאות היו 53 ו-52.

על פניו, התוצאות הצביעו על מגמה לפיה יפאנים רוכשים תבונה מהר יותר מאשר האמריקאים. נקודת בונוס ראשונה, אם כן, תינתן בזאת לחכמי הזן. אך בו בעת תוצאות אלה מציבות גם פרדוקס: ככלל, החברה האמריקאית נחשבת לחברה אינדיווידואליסטית, בעוד שהחברה היפאנית שמרה, פחות או יותר, על צביון שיתופי. אלא שהיפאנים קיבלו ציונים גבוהים יותר מהאמריקאים בכושר שלהם לשפוט בהיגיון וברגישות בעיות בין אישיות - תחום שאולי ניתן היה לצפות כי יהיה מפותח יותר בחברה המקדשת את הפרט. בניגוד מסקרן לדברים הללו, נראה שהאמריקאים - או לפחות המבוגרים שבהם - מפגינים גישה מאוזנת ושקולה יותר בפתרון קונפליקטים בין קבוצתיים, לעומת היפאנים שגדלו בחברה שיתופית.

ייתכן שאדם זקוק לפתח תכונות אינדיווידואליסטיות בחברה שיתופית ולהתאפיין בתכונות שיתופיות בחברה אינדיווידואליסטית. כל זאת מראה שגם אם נדמה לצעיר שאדם קשיש בהכרח יהיה גם חכם יותר, זה לא בהכרח נכון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו