בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך ציפורים נודדות? הטעות במקור

מחקר חדש מקשה על המדע לגלות את המקור ליכולת ההתמצאות והניווט של ציפורים, לאחר שסתר את הסברה הרווחת כי במקור הציפור ישנו חיישן הקולט שדה מגנטי

17תגובות

כיצד ציפורים יכולות לנווט ולמצוא את דרכן בנדידות של מאות ואף אלפי קילומטרים? עד היום אין לאורניתולוגים (חוקרי העופות) תשובה ברורה לשאלה הזאת. מחקר חדש בכתב העת Nature אף מקשה על מדענים, שחשבו שהם כבר בדרך למצוא פתרון לסוגיה.

מקובל לחשוב ששני מרכיבים עומדים בבסיס יכולת הניווט של ציפורים: יכולת "מצפנית", המאפשרת להן לזהות כיוון תנועה ולנוע בו באופן ממושך, ויכולת מיפוי שמאפשרת התמצאות במרחב. ביחד, שתי היכולות הללו מאפשרות לציפורים לנדוד למרחקים גדולים. מערכת המצפן מוסברת בידי מספר חיישנים שמעניקים לציפורים רגישות לאור מקוטב, לשדה המגנטי של כדור הארץ ולמיקום השמש והכוכבים.

בכל הנוגע למנגנון שעומד מאחורי יכולת מיפוי המרחב, הדעות חלוקות. ישנם שני הסברים מרכזיים ליכולת הזאת. לפי ההסבר הראשון, כמו במערכת המצפן, גם יכולת המיפוי מתאפשרת בשל חיישן הרגיש לשדה המגנטי של כדור הארץ; החיישן מאפשר לציפורים להשתמש בשדה ליצירת רשת של קואורדינטות, כמו קווי אורך ורוחב. לפי ההסבר המתחרה, חוש הריח של הציפור הוא האחראי ליכולת הזאת, על ידי יצירת מפת ריחות של העולם.

ירון קמינסקי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

"מבחינת עדויות אמפיריות בציפורים שנחקרו בשטח, נראה שהריח הוא ההסבר החזק יותר", אומר יותם אורחן, דוקטורנט החוקר ניווט של ציפורים באוניברסיטה העברית; "חוקרים לא הצליחו להראות כמעט שום דבר לזכות ההסבר המגנטי מחוץ למעבדה". אלא שבהסבר המצביע על חוש הריח יש בעיה לא פשוטה: מדענים מתקשים להבין כיצד אפשר לנווט לפי ריח למרחקים של אלפי קילומטרים.

מסיבה זו, המודל המסביר את יכולת המיפוי באמצעות רגישות של הציפורים לשדה המגנטי בכל זאת קוסם לחוקרים רבים. "מספר מאמרים חשובים הראו, שבמקור של ציפורים מסודרות שרשרות של מגנטיטים, שיכולים להוות חיישן שקולט את השדה המגנטי", אומר אורחן.

כעת נראה שההסבר הזה ליכולת המיפוי של הציפורים ספג מכה משמעותית. מחקר חדש שמתפרסם ב-Nature סותר את הממצאים האלה. המחקר, בהובלת מדען המוח דייויד קיז ממכון המחקר לפתולוגיה מולקולרית בווינה, נערך על יונים, והוא הראה כי התאים שנחשדו כתאי עצב במקור של הציפורים לא היו אלא מקרופג'ים - תאים המגינים על הגוף מפני דלקות.

"המחקר בעצם אומר שאין כאן חיישן של השדה המגנטי", אומר אורחן. עם זאת, נראה שהסוגיה רחוקה מהכרעה: אם אכן הריח הוא החוש האחראי ליכולת המיפוי של הציפורים, כיצד הוא מאפשר נדידה למרחקים ארוכים? תהיה התשובה אשר תהיה, חוקרים שמתעקשים להסביר את יכולת ההתמצאות של הציפורים באמצעות השדה המגנטי, יידרשו לחפש אחרי החיישן שעומד מאחורי ההסבר שלהם לתופעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו