בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מקוואות מימי בית שני התגלו במערות במצוקי הארבל

ב-5 מתוך 500 המערות באזור המצוק מצאו חוקרים את אגני הטבילה הטקסית, שמיקומם החריג שם בין שמיים וארץ שופך אור על הצורך העמוק בהם

23תגובות

מקוואות טהרה הוכשרו בתקופת בית המקדש השני גם במצוקים, במערות ובאתרים שונים שהגישה אליהם קשה והם אינם מותאמים למחייה. כך מגלה מחקר חדש שערך ד"ר ינון שבטיאל, מרצה במכללת האקדמית צפת ובמכללת אוהלו.

בארבע השנים האחרונות בחנו שבטיאל ושותפו, ולדימיר בוסלוב מהמרכז לחקר מערות, 500 מערות באזור הארבל כחלק מסקר שנערך בחסות רשות הטבע והגנים. המחקר התמקד בחמישה מקוואות שאותרו בחמש מערות, כאשר שניים מהם התגלו כעת לראשונה. שבטיאל ביקש להבין מי היו התושבים היהודים שהשקיעו מאמץ רב ומשאבים יקרים בהקמת המקוואות, בעודם חיים במצוקה קשה. "האנשים האלה ראו בבניית מקווה טהרה במערה על מצוק תלול חלק הכרחי בהצלת חייהם", הסביר.

לדבריו, הכשרת מקוואות באתרים קשים לגישה, המתאימים לרוב לעיתות מצוקה ולא לחיי שגרה, מלמדים על הצורך הדתי העמוק בהם. "הכשרת המקוואות הטהרה במקומות האלה אינו תמוה רק בשל הקושי הפיזי הנדרש להכשרתם, אלא גם בגלל ההכרח להתמודד עם כל דקדוקי ההלכה המתחייבים ממקווה, ובראשם הצורך במים זורמים ובאגן טבילה בעל מידות נפח מוגדרות", הוסיף ד"ר שבטיאל.

ליאורה בן חיים

לצורך המחקר נועץ שבטיאל עם רבנים. לדבריו, מקווי המים שזיהה כמקוואות טהרה נבדלים בשלושה מאפיינים הכרחיים: המדרגות לירידה, המים שחלקם זורמים, וכמות המים לטבילת כל הגוף. המערות, שההגעה אליהן היתה קשה ומסוכנת, שימשו יהודים בימי בית שני, בתקופת השלטון הרומי ובעיקר במרד החורבן. לפי הממצאים שהתגלו בארבל ניכר כי המסתתרים במערות חיו בצפיפות, כשברשותם אמצעי קיום מינימליים שכללו מים, מזון ותאורה. במערות נמצאו מאגרי מים חצובים ומטויחים, נישות לנרות ושברי סירי בישול וקנקנים, המעידים על כך.

שבטיאל ציין כי כדי להתגבר על הקושי הרב בעניין הצורך במים שאינם שאובים פעלו מקימי המקוואות בשני אופנים: שניים מהמקוואות נחצבו וטויחו מתחת לנטיפים פעילים במערה, ובשלושה מקוואות אחרים נחצבו תעלות אל מחוץ לקיר הסלע, כדי לאגור את מי הגשמים שירדו במקום.

שבטיאל יציג את הממצאים בכנס מחקרי הגליל, שייערך במכללה האקדמית תל חי בשבוע הבא. להערכתו, הקבוצה היהודית שעשויה היתה לראות במקווה חלק בלתי נפרד מהצלת חייה השתייכה ככל הנראה למשמרות הכהונה, שחיו ביהודה ובגליל.

לדבריו, אנשי המשמרות שהתגוררו במצוק הארבל והקימו בו את המקוואות עברו לאזור לאחר חורבן בית המקדש. "בעת ההכנות לימי מצוקה נוספים הם הכשירו במערות את המקוואות", הוסיף, "מציאת מקוואות בחפירות ארכיאולוגיות היתה תמיד סימן היכר לפעילותם של יהודים. המשנה חיזקה את חשיבותו ונחיצותו של המתקן הזה, והקדישה למקווה ולהלכות הטבילה בו מסכת שלמה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו