בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המטרה הבאה של מייסדי גוגל: כריית מחצבים בחלל

מיזם חדש שמקדמים מייסדי ענקית החיפוש, עם הבמאי ג'יימס קמרון וקבוצת משקיעים, יוביל חיפוש של מתכות יקרות ומים באסטרואידים בקרבת כדור הארץ

22תגובות

לאחר שמיפו את כדור הארץ ואת גרמי השמיים, מייסד גוגל לארי פייג' ויו"ר אריק שמידט, כבר סימנו את מטרתם הבאה - משאבי החלל החיצון. מיזם חדש שמאחוריו הם עומדים לצד דמויות ידועות כמו הבמאי ג'יימס קמרון, מציע כריית מחצבים מאסטרואידים בקרבת כדור הארץ, בתקווה למצוא בהם מתכות יקרות ואף מים.

אנשי החברה, שנקראת Planetary Resources, העריכו את שוויין השנתי של המתכות במיליארדי דולר. "אסטרואיד יחיד בגודל 500 מטר שעשיר בפלטינום מכיל את כמות הפלטינום שחצבה חברת Platinum Group Metals (אחת החברות הגדולות בעולם לחיפוש ופיתוח מכרות להפקת מינרלים ומתכות, א.ש.ט) אי פעם", נכתב בהודעה לעיתונות.

"ככל שהגישה לחומרים האלה תגדל, לא רק שירד מחירם של מוצרים רבים, החל ממיקרו-אלקטרוניקה ועד לאנרגיית אחסון, אלא שהיסודות הללו, המצויים בשפע, גם יובילו ליישומים חדשניים וחשובים", אמר אחד השותפים, פיטר דיאמנדיס, שעומד מאחורי מיזמים נוספים לעידוד יוזמות פרטיות בחלל.

לפי הודעת החברה, לאחר איתור האסטרואידים המתאימים, הם יפעלו להעברתם ממסלולם הקרובים לכדור הארץ אל קרבת הירח, לצורך תחילת הכרייה עצמה. לפי הערכתם, מתוך כ-9,000 אסטרואידים בקרבת כדור הארץ, ניתן יהיה להעביר כ-1,500.

בחברה עמלים כעת על פיתוח לווינים לאיתור האסטרואידים, כשדגם הטלסקופ הראשון 100-- Arkyd אמור להיות מוצב כבר בשנתיים הקרובות במסלול הקפה סביב כדור הארץ. בשלב הבא, אמורה החברה לשלוח חלליות קטנות ובלתי מאוישות לאסטרואידים נבחרים, כדי לבחון את מרכיביהם, ורק לאחר מכן תחל הכרייה.

מומחי חלל בישראל אמרו כי המיזם מעורר שאלות רבות. "הנושא של מחקר אסטרואידים, באסטרואיד עצמו, הוא באמת בראשית הדרך, ולכן קבוצה פרטית ממומנת היטב עם חזון ברור לקידום הנושא היא התפתחות מאוד חיובית", אמר טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל בהרצליה. לדבריו, "לא צריך לצפות שבעוד שנתיים-שלוש תתחיל הכרייה, אבל מבחינת היתכנות טכנולוגית, אין שום סיבה שלא לעשות זה".

פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, שחוקר שביטים הוסיף כי "אם באמת יש הרבה פלטינום ומתכות נדירות בנפיצות הרבה יותר גדולה מאשר בארץ, אולי זה בסופו של דבר יהיה כדאי". עם זאת, לדבריו, עד כה, באף אחד משברי האסטרואידים שנפלו בכדור הארץ, "לא ראינו ריכוז ענק של פלטינום, או של משהו אחר. מהבחינה הזו הם צריכים להגיע לאיזה אסטרואיד, לקדוח, ולבדוק האם יש שם משהו בריכוז מאוד גבוה. עד שלא הגעת וחפרת, אתה לא יודע".

האסטרונום אילן מנוליס, שמנהל את מצפה מכון ויצמן למדע ועסק שנים רבות בתצפיות על אסטרואידים, היה נחרץ אף יותר. "אחוז הפלטינום שהתגלה במטאוריטים שנפלו בכדור הארץ, עומד על כ-30 גרם לטון. אם הם רוצים להביא לפה אסטרואיד בסדר גודל של 250-500 טון, אתה מיד רואה שאין שם כמעט שום דבר מבחינת הפלטינום", אמר מנוליס.

"המיזם הזה הוא על הגבול שבין פנטזיה, למדע בדיוני ל-Wishful thinking", הוסיף מנוליס, "הם רוצים ללכוד אסטרואיד - לא בגודל שבעה מטר, אלא אסטרואיד ענק, לגרור אותו לקרבת כדור הארץ או לכרות בו במקום שבו הוא נמצא". לדבריו, אף רעיון הפקת המים הוא בעייתי, שכן "מים הם במצב צבירה נוזלי. כאשר אין לחץ אטמוספרי כמו שיש על כדור הארץ, המים מתאדים ברגע שהם נחשפים לתנאי החלל. אז הם מדברים על הכנסת האסטרואיד לשק ואז לחמם אותו. זה באמת על גבול הפנטזיה, לפחות מבחינת ההיתכנות הטכנולוגית. אנחנו מאוד רחוקים מהיכולת לעשות את זה".

ענבר אמר כי הפקת המים "לא נועדה להשקות את השדות שלנו", ולדבריו, "אם אתה יכול להפיק מים בחלל ולפרק אותם למימן ולחמצן, אתה יכול להתחיל לחשוב על בנייה של תחנות תדלוק של חלליות".

רעיון כריית המחצבים מאסטרואידים נידון כבר עשרות שנים. עד היום הצליחה חללית יפאנית אחת להחזיר לכדור הארץ חלקיקים בודדים שנאספו מאסטרואיד. המיזם הנוכחי עולה בקנה אחד עם התוכנית של נאס"א להפריט הרבה מהפעילויות שלה. כבר היום ישנן חברות שמקבלות מימון חלקי מסוכנות החלל האמריקאית כדי לפתח צי של חלליות להבאת אסטרונואטים אמריקאים לתחנת החלל האמריקאית, על רקע השבתת צי מעבורות החלל בשנה שעברה.

אי-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו