טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כלי הפולחן שעשויים לחשוף פרטים על ממלכת דוד

לטענת חוקרים, בממצאים חדשים יש מוטיבים המזכירים את תיאור המקדש המאששים את סיפורי התנ"ך כי הממלכה היתה רחבת ידיים. לא כולם מסכימים

תגובות

האתר הארכיאולוגי חירבת קייאפה שבעמק האלה הוא אחד האתרים השנויים ביותר במחלוקת בעולם המחקר. מאז שהתגלה ב-2007, הוא ניצב בלב ויכוח מתמשך על ההיקף והמעמד של ממלכת דוד ושלמה - ויכוח שאינו אלא הפרק האחרון במחלוקת בת כמעט מאתיים שנה על התוקף ההיסטורי של חלקים נרחבים מהסיפור המקראי.

ארכיאולוגים חשפו אתמול ממצאים חדשים שגילו במקום, שעשויים רק להגביר את הוויכוחים האקדמיים הסוערים סביב האתר. לדברי החוקרים, הפרופ' יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ועמיתו סער גנור מרשות העתיקות, הם גילו באתר כלי פולחן קדומים מתקופת השלטון של דוד ביהודה. הם טוענים שכלי הפולחן מהווים עדויות ראשונות בתולדות המחקר הארכיאולוגי לפולחן יהודאי בתקופת דוד, בסביבות המאה העשירית לפני הספירה. מעבר לכך, שניים מכלי הפולחן הם דגמי מקדש קטנים, ולטענת החוקרים הממצאים הללו כוללים מוטיבים התואמים את תיאור מקדש שלמה בספר מלכים בתנ"ך.

סקי וויו

חירבת קייאפה היא עיר בצורה הניצבת על ראש אחת גבעות הטרשים בעמק האלה, על שטח של 23 דונם. מקיפה אותה חומת סוגרים שלפני 3,000 שנה התנשאה לגובה של שישה מטרים, וכיום ניצבת בגובה שניים-שלושה מטרים. לאורך החומה נבנו 99 בתים. גרפינקל רואה בחירבת קייאפה הוכחה ראשונה לקיומו של שלטון אזורי בתקופת דוד, שהשתרע לכל הפחות עד עמק האלה. הוא טוען שזו העדות החזקה הראשונה נגד טענותיהם של חוקרים מהגישה הידועה כמינימליזם, שלפיה ממלכת דוד היתה רק כפר קטן, דל ודליל באוכלוסייה באזור ירושלים. החוקרים המינימליסטים טוענים שבהעדר ממצאים ארכיאולוגיים חוץ-מקראיים, לא ניתן להסתמך על התיאור המקראי של ממלכת דוד, שלפיו הממלכה היתה שלטון עוצמתי שחלש על אזורים נרחבים בלבנט. מנגד, פרשנים מקסימליסטים המקבלים את תיאורי המקרא לממלכת דוד, רואים בחירבת קייאפה הוכחה משמעותית ראשונה לממלכת הזוהר הגדולה. הפרופ' גרפינקל דוגל בגישת ביניים, וטוען כי חירבת קייאפה מעידה על היקף שלטוני איפשהו בין שתי גישות הקיצון הללו: שלטון אזורי שכלל בתוכו את ירושלים, חברון וחירבת קייאפה.

תעלומת התכולה של הכלים

גרפינקל ביקש להדגיש במסיבת העיתונאים, אתמול, שהממצאים שהציג היו תגליות חשובות כשלעצמן. הוא וגנור הודיעו כי מצאו שני כלים פולחניים שלדבריהם שימשו ארונות לשמירת סמלי האל. לדברי גרפינקל, "הארונות שנמצאו, אחד עשוי חרס והשני אבן, זהים לחפץ שכונה במקרא בתקופת דוד המלך 'ארון אלוהים'. אלה מתקנים בהם שמרו את סמל האל, בדומה לארונות הקודש המשמשים בבתי הכנסת לשמירת ספרי תורה".

הארונות נראים כדגמי מקדשים, שמוכרים לארכיאולוגים מאתרים אחרים באזור. אך לטענת גרפינקל, הייחודי בדגמים שנמצאו בחירבת קייאפה הוא שהם מציגים מוטיבים המופיעים בתיאור מקדש שלמה, והם מייצגים עדות ראשונה לפולחן יהודאי בתקופת ממלכת דוד. הפריט מחרס כולל פתח מעוטר שמשני צדיו ניצבים אריות. בחזית נראים שני עמודים הדומים, לדברי גרפינקל, לתיאור עמודי יכין ובועז במקדש שלמה. מעל הפתח נראות שלוש קורות ישרות ועליהן עיגולים מחורצים, שגרפינקל מזהה כחלקו העליון של בית המקדש כפי שהוא מתואר בתנ"ך. גרפינקל טוען שניתן לזהות בחלק העליון של הפריט מחרס ייצוג של הפרוכת על פתח הדביר בבית המקדש. על גג הדגם ניצבות שלוש ציפורים, שלדברי גרפינקל עשויות לרמוז על הקרבת ציפורים לפולחן.

מיכל פתאל

לטענתו, גם ארון האבן - תגלית ראשונה מסוגה, הוא אומר - תואם תיאורים תנ"כיים של בית המקדש. "ארון האבן שהתגלה בחפירות פותר לראשונה את התעלומה בדבר משמעותם של כמה מתיאורי הבנייה של ארמון ומקדש שלמה. בתיאור הארמון מופיע הביטוי הקשה: 'ושקופים שלושה טורים ומחזה אל מחזה שלוש פעמים' (מלכים א, פרק ז, פסוק ד). עתה ברור כי מתואר כאן פתח מפואר לארמון שבו שלוש מסגרות שנסוגו פנימה, שלושה משקופים מצד ימין, שלושה מצד שמאל ושלושה מעל הפתח".

באשר לשאלה מה הוצב בתוך הארונות הללו, גרפינקל וגנור אינם חושבים שהיו אלה צלמיות, שכלל לא התגלו באתר. אולי היה זה משהו מופשט יותר, אולי שום דבר. גרפינקל מבהיר שהדגמים הללו, שקודמים לתקופת מקדש שלמה, מראים כיצד התיאורים של מקדש שלמה נטועים בארכיטקטורה המקומית של המזרח הקדום. "הממצאים האלה מאירים באופן מוחשי היבטים מגוונים על הפולחן הקדום בממלכת דוד", הוא אומר.

גיל כהן מגן

אולם הפרופ' נדב נאמן, היסטוריון וארכיאולוג מאוניברסיטת תל אביב, מבטל לחלוטין את הטענות של גרפינקל וגנור. "אין לזה שום קשר למקדש בירושלים", הוא אומר, "שני הדגמים של המקדשים הם ממצאים ידועים היטב מהתרבות הכנענית מתקופות קדומות ומאוחרות. אלה ממצאים יפים, אבל לא מיוחדים במובן זה שכמותם נמצאו במקומות שונים ולכן אין לקשור אותם בשום אופן לארון".

"מודל של מקדש זה מסוג הדברים שמאמינים היו עושים בחומרים שונים ונותנים למקדש בתור אקט של חסידות", טוען נאמן, "אין דבר כזה שאתה מוצא מודל של מקדש באתר מסוים והמודל מייצג מקדש במקום רחוק יותר. הדבר הבאמת מעניין באחד משני המודלים האלה הוא שיש שם שילוב של אריות ויונים. יונה קשורה לאלת פריון, וגם הקומבינציה הזאת מרמזת לזה שהמודל היה שייך לאתר פולחן של אלת פריון. אני סבור שקייאפה היא אתר כנעני - שלא היה לה שום קשר לירושלים. לכן הממצא הזה מחזק מאוד את מה שאני טוען".

נאמן נוגע כאן בנקודה מרכזית בוויכוח על חירבת קייאפה - כדי שהאתר הארכיאולוגי הזה ישחק תפקיד מפתח בביטול הטענות של המינימליסטים לגבי ממלכת דוד, על גרפינקל להראות שהאתר יהודאי ולא כנעני או פלשתי. הוא וגנור אומרים שדגמי המקדש שונים מהדגמים המוכרים, ושהעיצוב שלהם אכן מחזק את התפישה שהאתר יהודאי.

הד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית, שעוסק באפיגרפיה ופליאוגרפיה שמית ותומך בפרשנות של גרפינקל לחירבת קייאפה, טוען מנגד שהממצאים החדשים אינם נוגעים לשאלת האתניות של האתר: "כשלעצמו, הממצא חשוב. אבל הוא לא מעיד שהאתר יהודאי וגם לא סותר זאת". אך גרפינקל טוען שהוא אינו זקוק לדגמי המקדש כדי לבסס את העובדה שהאתר אכן יהודאי. לדבריו, יש לו רשימה הולכת וגדלה של הוכחות לכך. בין היתר הוא מזכיר שבאתר נמצאו אלפי עצמות בעלי חיים, אך אין עצמות חזירים, ולא נמצאו באתר צלמיות. נוסף על כך התגלה באתר אוסטרקון - שבר חרס שעליו כתובת שחלק מהארכיאולוגים טוען שהיא בעברית קדומה.

האיום החדש: רמת בית שמש

על כל אחד מהטיעונים האלה יש לנאמן ולמבקרי הפרשנות של גרפינקל תשובה. באשר להיעדר עצמות חזיר, נאמן אומר כי "בתקופה הזו, בגלל ההתנגדות לפלשתים, גם הכנעניים נמנעו מאכילת חזיר. רק הפלשתים אכלו בתקופה זו הרבה חזיר"; על טענת הצלמיות הוא אומר כי "יהודה מלאה בצלמיות עד סוף ימי בית ראשון. יתר על כן, יש מחלוקת גדולה במחקר אם צלמיות חרס משקפות אלוהות".

במקביל לעבודה הארכיאולוגית והוויכוחים סביבה, נידונה בימים אלה תוכנית להרחבת רמת בית שמש השכנה למרחק של 20-30 מטרים מהחומה הקדומה של האתר הארכיאולוגי. "חירבת קייאפה היא אתר מורשת מהמעלה הראשונה. עכשיו האתר נתקל בתוכנית בינוי שמאיימת לבלוע אותו בשכונות מגורים חדשות", מספר גנור. לדבריו, ההרחבה צפויה להקיף את האתר במבני מגורים משלושה כיוונים. "אני חושב שזהו אינטרס ציבורי שראוי להילחם ולהיאבק למענו, כמובן תוך מציאת פתרונות חלופיים לבתי המגורים. חשוב שהפתרונות שיימצאו לא יפגעו באתר כה חשוב ומשמעותי כמו האתר שלנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות