בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעצמת קלינטק

תגובות

ישראל במקום השני בעולם בפיתוח טכנולוגיות המצמצמות את הפגיעה בסביבה. השאלה היא, עד כמה תשכיל לממש את הפוטנציאל ואם יביא הדבר לשינוי המציאות הסביבתית

"קלינטק" הוא השם שניתן למגוון הטכנולוגיות החדישות שפותחו בשנים האחרונות כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה או לעודד שימוש באנרגיות מתחדשות. מדובר בענף בעל פוטנציאל כלכלי מבטיח, ועל פי דו"ח המתפרסם באחרונה, ישראל היא אחת המעצמות בתחום זה.

הקרן הבינלאומית לשימור טבע (WWF) וחברת Cleantech הבינלאומית, הנותנת ייעוץ בתחום זה, פירסמו באחרונה דו"ח הכולל מדד של מדינות העולם בתחום הקלינטק, שבו נבחנו משתנים כמו פוטנציאל החדשנות, היקף השקעות ההון וההצלחה במסחור הפיתוחים הטכנולוגיים. על פי מדד זה, דנמרק מדורגת במקום הראשון בעולם בתחום הקלינטק, ישראל במקום השני, שתי מדינות סקנדינביות נוספות, פינלנד ושוודיה, משלימות את הרביעייה הראשונה, וארצות הברית ממוקמת במקום החמישי.

עורכי המדד מציינים, שמדינות סקנדינביה ביססו זה כבר חזון לפיתוח כלכלי על בסיס בר קיימא. לכן הן משקיעות הון רב בטכנולוגיות ירוקות. דנמרק מצטיינת במיוחד במיצוי הפוטנציאל המסחרי של פיתוחן. הודו וסין אינן נמצאות במקום גבוה במדד החדש, אבל הן מתכננות השקעות גדולות בקלינטק וצפויות לטפס לצמרת העולמית. ההצטיינות של ישראל היא בהיקף הרעיונות החדשניים ורישום פטנטים לטכנולוגיות חדשות. "בכל הקשור בצמיחה של רעיונות חדשים, ישראל היא המנצחת הברורה", קובע הדו"ח. הדבר מתבטא ביחס הגבוה בין מספר החברות הישראליות בתחום הפועלות בשוק העולמי לבין גודל התוצר המקומי.

ישראל חזקה במיוחד בפיתוח טכנולוגיות מים. הדו"ח מזכיר את חברת Takadu הישראלית, שפיתחה טכנולוגיות חדישות לאיתור דליפות במערכת אספקת מים. לפיו, אחד ההסברים להצלחת הקלינטק הישראלי הוא שיתוף הפעולה עם חברת המים הממשלתית "מקורות", שלה אינטרס ביישום טכנולוגיות חדשות, ובסיס הידע הטכנולוגי שיצרה במשך השנים התעשייה הביטחונית. ישראל מצליחה פחות בשיווק מסחרי של הפיתוחים הטכנולוגיים משום שהשוק המקומי קטן ויש מחסור בהון מקומי להשקעה בהגדלת פעילות החברות.

שאלה מרכזית שהדו"ח אינו דן בה היא, עד כמה משפיעה תעשיית הקלינטק על שיפור המצב הסביבתי בישראל. על כך יש לומר, שתעשייה זו מרחיבה את השפעתה, אך בקצב אטי. כיום אין עדיין גורם ממשלתי מרכזי המסייע לה, וקיים חשש שהיא תאבד את הפוטנציאל הרב שיש בה. הממשלה מתכוונת לשנות מצב זה באמצעות תוכנית לצמיחה ירוקה שתוצג בקרוב, האמורה לכלול סיוע לייצוא של תעשיית קלינטק והכשרת כוח אדם מקצועי.

פיתוחי הקלינטק מעסיקים מספר הולך וגדל של חוקרים באקדמיה וחודרים בהדרגה לחלק מהמתקנים האמורים לטפל בפסולת או לטהר שפכים וגם מתרחבים לענף האנרגיה. למשל, לאוניברסיטת תל אביב יש מרכז לאנרגיה מתחדשת, שבו פועל בין השאר צוות בראשות פרופ' אבי זייפרט ופרופ' אבי קריבוס, המפתח דגמים חדשים של טורבינות רוח אנכיות, שיהיו קטנות ושקטות יותר.

דוגמה מהשוק הפרטי היא חברת ACT (אפלייד קלינטק), שהצליחה לפתח טכנולוגיה לסינון ראשוני של שפכים בלא הוספת כימיקלים. הטכנולוגיה הזאת, שכבר נעשה בה שימוש במכון טיהור השפכים של היישוב עומר, מסייעת להפריד חומרים המכילים תאית (צלולוזה) מהמים, ולאחר מכן מייבשת וסוחטת אותם, תוך כדי טיפול בפליטת גזים וריחות. חומר הגלם שנוצר בסוף התהליך נמכר לתעשיית הנייר ויכול לשמש להפקת דלק ביולוגי. הטכנולוגיה גם מאפשרת לצמצם באופן משמעותי את צריכת האנרגיה של מכון הטיהור, להקטין את כמויות הבוצה (שאריות החומרים לאחר תהליך הטיהור), שבה מטפלים כיום בנפרד, ולצמצם את פליטת גזי החממה הנוצרים במהלך הליכי הטיהור.

גם אם הקלינטק ישגשג בישראל ומחוצה לה, חשוב לזכור שבמקרים רבים מדובר בדרך מתוחכמת ויעילה יותר להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים. הדבר אינו משפיע עדיין באופן משמעותי על היקף השימוש בחומרי גלם או על היקף צריכת מוצרים, ולכן אינו מפחית את הלחץ האנושי על משאבי הטבע. "מכונית היברידית היא חידוש טכנולוגי שמפחית זיהום", ציינה באחרונה ולרי ברכיה, העומדת בראש המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל, "אבל עדיין מדובר בשימוש במכונית פרטית ובצורך להקים תשתיות בעבורה".

על מורכבות הקשר בין חדשנות טכנולוגית לניצול הסביבה ניתן ללמוד מהחקלאות המקומית. בישראל הצליחה החקלאות לייעל את השימוש במים, אולם הדבר הגביר את הדחף של תאגידים חקלאיים לפתח גידולים גם באזורים צחיחים, על חשבון שטחים פתוחים ומערכות אקולוגיות. גם במדינות סקנדינביה המתקדמות ניתן לראות כיצד טכנולוגיה חדישה ויעילה יותר אינה מחוללת עדיין בהכרח שינוי במציאות הסביבתית. אמנם בהליכי ייצור מושקעת פחות אנרגיה, אבל היקף השימוש בחומרי גלם במדינות ממשיך לגדול בגלל קצב הגידול המהיר של התוצר המקומי. הטכנולוגיה הולכת ונעשית ירוקה, אבל משאבי הסביבה עדיין מידלדלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו